הקדמה
- לאיפה בורח הכסף שלנו?
- איך יכול להיות שאנחנו לא יוצאים מהמינוס?
- למה אנחנו לא מצליחים לחסוך?
השאלות האלה נשמעות כמעט בכל בית.
רבים מאוד מאבדים את הדרך ומספרים שהשליטה בהוצאות והתקציב קשה ומורכבת עבורם.
השאלה היא: איך כדאי להתנהל כלכלית ולסדר את העניינים בתקציב המשפחתי?
התשובה: למעשה, לפני שנגיע לתשובות, עלינו לאסוף את המידע הרלבנטי.
אזהרה! כבר מראש תדעו שאיסוף המידע לוקח זמן ואין מקור אחד שיש בו את כל המידע. לכן תתכוננו, זה יקח זמן אבל בסוף התהליך יהיו לכם תשובות לשאלות כמו:
- כמה אנחנו מוציאים כל חודש?
- כמה אנחנו מכניסים כל חודש?
- האם יש עודף או חוסר כל חודש?
- האם ההוצאות שלנו מתאימות לממוצע בבתים שדומים לשלנו?
- האם יש הוצאות שאפשר לוותר עליהן?
- האם יש לנו מקורות כספיים נוספים חוץ מהמשכורת החודשית, כדי שנוכל לממן בינתיים את החוסר, בין אם מחסכונות שאולי יש לנו בצד ובין אם מהלוואות זולות?
- לבסוף, האם אנחנו מרוויחים מספיק כדי לממן את ההוצאות השוטפות ההכרחיות או לא? – ואם לא, מה עלינו לעשות?
כמו שבוודאי הבנתם, זהו תהליך מורכב.
אבל בסופו, יהיה ברור ותוכלו להבין מה עליכם לעשות כדי להגיע לסדר בתקציב המשפחתי.
אז מה כדאי לעשות ואיך בעצם לסדר את העניינים
מיפוי מצבנו האמיתי
השלב הראשון, הוא לבצע מיפוי של מצבנו האמיתי. לגלות לאיפה הכסף בורח. על מה עיקר ההוצאות שלנו.
לראות מהן ההוצאות הקבועות – אלה שאין לנו ברירה אלא להוציא – כגון שכר דירה, עלות מזון, ביטוח רכב, ארנונה, חשמל, החזר הלוואות, קופת חולים ועוד.
ואילו הוצאות הן משתנות, כאלה שתלוי כמה השתמשנו. חד פעמיות או זמניות למשל הוצאות על בגדים, מתנות, דלק, בידור ובילוי וכיוצ"ב.
תכל'ס, איך ממפים את ההוצאות?
- חשוב להוציא את הדו"חות של התנועות בעובר ושב. לפחות חצי שנה אחורה (אם יש לנו כמה חשבונות בנק, אז יש לחזור על כך בכל חשבון).
- להוציא את הדו"חות מכל כרטיסי האשראי, חצי שנה אחורה לפי חודשים נפרדים – כך שנוכל לראות כמה הוצאנו בכל חודש – ונבין מה מתוך זה היה על מסעדות, תרופות, בגדים ועוד.
הרשמו לאתרי הבנקים בהם יש לכם חשבון ולכל אתרי כרטיסי אשראי שאתם מחזיקים.
אם הקשתם את שם הבנק או חברת האשראי בגוגל (או מנוע חיפוש אחר) ומצאתם את האתר
הרבה פעמים יש לשונית של הרשמה, הקליקו ועקבו אחרי ההוראות.
אם לא הצלחתם, לא נורא כל שצריך, הוא לפנות לשירות לקוחות או לתמיכה הטכנית בטלפון, ווטסאפ או באימייל. את פרטיהם תמצאו באתרים של החברות.
באתר הבנק, יש להוציא את פירוט התנועות בחשבון העובר ושב לפי תקופה (מתאריך לתאריך) – חצי שנה אחורה.
כלומר, להוציא את פירוט כל המשיכות שבצענו מהחשבון ואת הזיכויים שקבלנו לחשבון הבנק, מתאריך מסוים חצי שנה אחורה מהיום ועד היום. ואז לשמור את הדו"ח כקובץ אקסל.
כאשר המידע בקובץ אקסל, נוכל למיין את הנתונים ולהבין כמה אנחנו מוציאים על אותן הוצאות המשולמות ישירות מחשבון הבנק.
כמו שכר דירה או משכנתא, ארנונה, חשמל, גז, טלפון, תקשורת ועוד.
חשוב להוציא מאתר הבנק גם את תעודת הזהות הבנקאית המפורטת והמלאה. התעודה מתעדכנת אחת לשנה.
לאחר הרישום באתר חברת כרטיסי האשראי, ניתן להוציא באיזור האישי את פירוט ההוצאות החודשי, לפי חודש מסוים ולשמור את המידע כקובץ אקסל.
שם נמצא את כל הרכישות שלנו באשראי כגון, דלק, מסעדות, חוגים, חדר כושר, מתנות, וכיוצ"ב. צריך להוציא מידע כאמור על 6 חודשים אחרונים.
כך, יהיה לנו פירוט של כל הוצאה והוצאה שנעשתה בחודש מסוים וגם כאן נוכל לנתח את הנתונים
ולהבין מה היקף ההוצאה הממוצעת בכל חודש. כך על כל סעיף ולסמן מה מתוך ההוצאות קבוע ומה מתוך ההוצאות חד פעמי או זמני.
חשוב גם לאסוף מידע על הלוואות שלקחנו ולראות מה הסכום שאנו מחזירים ומתי הההלוואות מסתיימות.
מידע זה ניתן להוציא באתר הממשלתי הנקרא נתוני אשראי.
בקישור זה תמצאו הסבר על הזמנת דו"ח ריכוז נתונים (מלא) וכאן ראו וידאו הסבר בנושא
אחרי שיש את כל המידע מהבנק, כרטיסי האשראי ונתוני האשראי מול העיניים, אז קל להבין מה היקף ההוצאה על כל רכיב וגם להתחיל להבין:
- לאיפה בורח הכסף.
- על מה אנחנו מוציאים הכי הרבה.
- מה היקף ההוצאה בכל תחום וכמה אחוזים היא מהווה מסך הכל ההוצאות החודשיות שלנו.
- האם עיקר ההוצאות שלנו הוא מסוג הוצאות קבועות, כגון שכר דירה, מזון וארנונה? הקטנת הוצאות כאלה מאתגרת יותר מהקטנת הוצאות משתנות.
האם עיקר ההוצאות שלנו הוא מסוג הוצאות חד פעמיות וזמניות כגון בתי קפה, מסעדות, משלוחי מזון, בגדים, מתנות, נסיעות לחו"ל ועוד.? אלה הוצאות שקצת יותר קל לשלוט בהן. - בנוסף, נשאל האם ההוצאות הקבועות מהוות אחוז גבוה מתוך סך ההוצאות שלנו.
- והאם ההוצאות המשתנות מהוות אחוז גבוה מתוך סך ההוצאות שלנו.
וכך הלאה, כל תשובה תוביל למסקנות אחרות באשר לפתרון המתאים.
כך למשל, אם נראה שההוצאות המשתנות גבוהות מאוד יש כל מיני אפשרויות כמו צמצום ההוצאות, בחירה ברכישות רק עם הנחות, הגדלת ההכנסות וכדומה.
אם ההוצאות הקבועות גבוהות מאוד גם כאן יש תשובות אך הן מאתגרות יותר. לעיתים ניאלץ לבחור בשינוי מקום מגורים כדי ששכר הדירה והארנונה יהיו סבירים יותר, נרכוש מזון במקומות זולים יותר, ננסה לבדוק האם אפשר להקטין את ההחזר החודשי על ההלוואות.
סיכום שלב איסוף ומיפוי המידע הפיננסי
אם כן, לצורך ביצוע שלב זה יש לאסוף:
• פירוט תנועות בחשבון העובר ושב חצי שנה אחורה (בכל החשבונות).
• תעודת זהות בנקאית מפורטת לשנה הקלנדרית האחרונה (בכל החשבונות).
• פירוט ההוצאות החודשי בכרטיס האשראי חצי שנה אחורה (בכל הכרטיסים).
• דו"ח ריכוז נתונים מלא מאתר נתוני אשראי, על כל אחד מבני הזוג.
איסוף מידע על ההכנסות
זהו השלב השני ובו יש לאסוף את המידע על ההכנסות שלנו. אצל רוב האנשים, מדובר במשכורות שלהם. עם זאת, יש אנשים שמקבלים כספים ממקורות נוספים.
המקורות הנוספים האלה כוללים בין היתר, קצבה שהם מקבלים מביטוח לאומי כמו קצבת נכות. סיוע קבוע מההורים, הכנסה משכר דירה שבבעלותכם וכך הלאה.
בכל מקרה, בדרך כלל נראה את הסכומים האלו בפירוט שאספנו מחשבון הבנק כי לשם הכספים מזוכים, אלא אם כן העבירו לכם אותם במזומן או לכרטיס האשראי.
בשלב הזה, יש לאסוף מידע מהמעסיק ולקבל את תלושי המשכורת (6 חודשים אחרונים) וטופסי 106 לכל אחת מהשנים שעבדתם ב 6 שנים האחרונות.
תלושי המשכורת יראו לנו כמה אנחנו מרוויחים ומה החיובים שלנו כולל ביטוח לאומי, מס הכנסה, הפקדות לפנסיה ולקרן השתלמות.
טופס 106 – מרכז את 12 תלושי המשכורת בשנה קלנדרית מסוימת – טופסי 106 מ 6 השנים האחרונות, חשובים לשלב הבא והם יאפשרו בדיקת קבלת החזר ממס הכנסה. מחלקת השכר אצל המעסיק, יכולים לשלוף עבורכם את תלושי השכר וטופסי ה 106 בקלות ולשלוח הכל כקובצי PDF.
לאחר שיש בידינו את הנתונים על ההוצאות ועל ההכנסות, אפשר להבין האם אנחנו מוציאים יותר ממה שאנו מכניסים. האם אנחנו באיזון או אפילו בפלוס.
בנוסף, אפשר להבין כמה אחוזים אנחנו מוציאים על שכר הדירה מתוך ההכנסות והאם זה נחשב לאחוז "סביר" לעומת הממוצע שקיים בבתים דומים לנו.
כלל האצבע המקובל הינו להוציא עד 30%-35% מההכנסה על שכר דירה. אחרת, לא נשאר איך לשלם על שאר ההוצאות הרבות של משק הבית.
לרוב, ההוצאות הכי גדולות במשקי בית הן על דיור -שכר דירה או משכנתא – מזון והוצאות רכב כולל דלק וביטוח. תבדקו כמה אתם מוציאים עליהם והאם אתם מצליחים לכסות אותם באמצעות הכנסותיכם והאם נותר לכם עודף.
לסיכום איסוף מידע על ההכנסות
לצורך ביצוע שלב זה איספו :
- תלושי משכורת ב 6 החודשים האחרונים
- טופסי 106 לכל אחת מהשנים שעבדתם ב 6 שנים האחרונות (אצל כל המעסיקים באותן שנים)
איסוף מידע על כספים חבויים
בשלב השלישי, נאסוף מידע על היכן יש לנו כספים חבויים ונייצר לעצמנו גישה לכסף במידה ונזדקק לו.
יש לאסוף מידע מהאתרים הבאים:
- הר הכסף – יש להירשם לאתר – כל ת.ז. לחוד ולהוציא את המידע על החסכונות הפנסיוניים ופוליסות לביטוח חיים. בנוסף, חשוב להוציא מידע גם על חשבונות הבנק (יש באתר זה שתי לשוניות נפרדות לכל אחד מהנושאים). שמרו המידע כקובץ על המחשב. יש לבצע החיפוש עבור כל תעודת זהות לחוד.
האתר הזה הוא חינמי, אך מגביל את מספר הפעמים שאפשר לשלוף דרכו מידע. - הביטוח הלאומי – יש להירשם לאתר – עבור כל ת.ז לחוד ואז להוציא את המכתבים מהשנתיים האחרונות
ואת האישורים ששמם:- “ריכוז מידע – ביטוח וגביה אישור הכולל מידע על המעמד בביטוח לאומי ומצב החשבון”
- “אישור תקופות ביטוח ומעסיקים אישור תקופות עבודה”
- “אישור חברות יחיד – אישור חברות יחיד בקופת חולים שבו יירשם שם קופת החולים שבה רשום המבוטח ומועד הצטרפותו אליה”
- “אישור פירוט חשבון – פירוט הפעולות שבוצעו בחשבון המבוטח בגבייה, באישור מפורטים נתונים אודות זיכויים וחיובים”
- הר הביטוח – יש להירשם לאתר לפי ההוראות (לחזור על ההרשמה לכל ת.ז. לחוד) ולהוציא דו"ח על כל הביטוחים שיש לת.ז. ולשמור כקובץ אקסל.
האתר הזה הוא חינמי. - המסלקה הפנסיונית – יש להירשם לאתר – כל ת.ז. לחוד ולהוציא את "מידע על כלל המוצרים הפנסיונים בכלל החברות". חשוב מאוד להוציא את הדו"חות המלאים על החסכונות הפנסיונים.
יש להוציא גם את האקסמלים (XML) המלאים ולא להסתפק רק בקובצי ה-PDF.
אין להסתפק בתמצית. האתר אינו חינמי והפקת המידע עולה כ-20 ₪ לכל ת.ז. המידע נמחק מהמסלקה ימים ספורים לאחר קבלתו ולכן יש לעקוב אחר קצב קבלת המידע ולשמור את המידע שהתקבל על המחשב שלכם.
- האתר הממשלתי הדיגיטלי – יש להירשם לאתר – כל ת.ז. לחוד. באתר זה מקבלים גישה למידע רב וחשוב, נתוני החסכונות הפנסיוניים שלנו והגוף המוסדי בו הם מנוהלים. הביטוחים שלנו כפי שדווחו לרשות שוק ההון. אפשר גם לקבל אישור על היעדר חובות בהוצאה לפועל. לא פחות חשוב יש בו גם שאלון אישי שמוביל אותנו לזכויות רבות שייתכן ומגיעות לנו ולמשפחתנו ממשרדי ממשלה ושאנשים לא מודעים להם.
- אתרי חברות הביטוח בתי ההשקעות ואתרי קרנות הפנסיה – בכל אחד מהאתרים של חברות אלה בהם יש לכם חסכון פנסיוני, חסכון או ביטוח, יש להוציא את הדו"חות השנתיים והרבעוניים האחרונים. כך ניתן להבין מה החסכונות, הביטוחים והעלויות שאתם משלמים כל חודש.
סיכום איסוף מידע על כספים חבויים
בשלב זה יש לאסוף מידע ממגוון אתרים כפי שציינו: הר הכסף, הביטוח הלאומי, הר הביטוח, המסלקה הפנסיונית והאתר הממשלתי הדיגיטלי.
המידע שייאסף יאפשר להבין היכן חשבונות הבנק שלכם (כולל כאלה ששכחתם מקיומם), היכן החסכונות הפנסיונים (קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות ועוד) ומה הביטוחים בהם אתם ומשפחתכם מבוטחים.
האם קיים לכם חוב בהוצאה לפועל ועוד זכויות שאולי מגיעות לכם ולא ידעתם עליהם.
בעקבות איסוף מידע זה נוכל גם להבין מאיזה עוד מקורות ניתן לבקש הלוואה ומתי ניתן יהיה למשוך את הכספים שצברנו.
מה ניתן לעשות אחרי שהבנו שההוצאות שלנו גבוהות מההכנסות?
אם אנחנו במינוס מתמשך וההוצאות שלנו גבוהות מההכנסות אז בשלב ראשון לפני שהחלטנו על דרכי פעולה והאם לצמצם הוצאות צריך להיכנס למעין מגננה:
- יש לשאול את עצמנו האם הבנק שלנו או בנק מתחרה יאפשר לנו לקחת הלוואות ולהיכנס למינוס במידת הצורך.
- יש לשאול האם יש לנו אפשרות לקחת הלוואה זולה מחברות הביטוח או בתי ההשקעות.
- אולי אפשר לקבל הלוואה זולה ממקום העבודה, ממקום הלימודים.
- יש לשאול האם מקום העבודה אמור לשלם לנו משכורת 12 או בונוס בסוף השנה הנוכחית.
- יש לבדוק היכן ניתן להיפגש עם כספים למשל אולי גבו מאיתנו מס הכנסה מעבר למה שהיה צריך ואפשר לקבל החזרים.
- האם חישבו לנו את הקצבאות מביטוח לאומי בצורה לא נכונה (מילואים/ תקופת לידה/דמי אבטלה).
- האם ניתן לקבל החזרי עמלות מהבנק.
- האם ניתן לפרוס את ההלוואות שלנו לתקופה ארוכה יותר וכך להקטין את ההחזר החודשי
- האם ניתן לצמצם עלויות בבנק /בכרטיסי האשראי /בביטוחים.
אם נראה שלמרות כל ניסיונותנו ההוצאות המשפחתיות עולות על ההכנסות, הרי שהמסקנה המתבקשת היא שיש לפעול.
לבדוק מה ההוצאות שמחויבות המציאות שאין לוותר עליהן כי פשוט בלתי אפשרי בלעדיהן.
כך למשל ברור שצריך גג מעל הראש (הוצאה על דירה) ואוכל בבטן (קניות בסופר) אבל האם אנו חייבים לקנות סלולרי חדש או לצאת כל שבוע למסעדה.
לעיתים אין ברירה אלא לערוך שינויים קריטיים כמו למשל לשנות מקום מגורים ולעבור למקום ששכר הדירה בו נמוך יותר ומתאים להכנסותינו.
אם עשינו את כל השינויים ולמרות הכל המסקנה היא שאנחנו לא מרויחים מספיק (כרגע) כדי לכסות את ההוצאות ההכרחיות, אז כבר נשאל האם בחרתי מקצוע מתאים שמאפשר לתמוך במשפחתי
לפעמים אין ברירה ואנחנו חייבים להיערך לשינוי קריירה ולבחון כיצד להכשיר את עצמנו לעיסוק חדש. זה אפשרי ורבים עשו זאת בעצמם או בהכוונה של אנשי מקצוע.
עצות לסיכום
- חייבים להיות כל הזמן עם אצבע על הדופק ולהכיר את ההכנסות והוצאות שלנו. מומלץ מאוד להיות בקשר עם הבנק ולהודיע לבנקאים אם יש הוצאות גדולות שצפויות בעתיד הקרוב ולהסביר להם כיצד אנחנו מתכננים לכסות אותם. השליטה במידע וההבנה מאפשרת לנו להתכונן נכון ולמצוא את הפתרונות לפני שהמצב מדרדר.
- ממליצה לכם לקרוא בתשובות הנפוצות שלנו היכן ניתן למצוא מידע פיננסי ופנסיוני שלנו.
- אם אתם מרגישים שאינכם מצליחים לתקן את המצב לבד, אנא פנו לייעוץ כלכלת משפחה.
ניתן לפנות לארגון פעמונים, שהינו אירגון חברתי ללא מטרת רווח, המספק שירות זה ללא עלות. מטבע הדברים למי שרוצה עבודה מעמיקה יותר עם פתרונות נוספים כמו איך להגיע לדירה, יש גם אפשרות לפנות ליועצים פרטיים תמורת תשלום. אנו יכולים להמליץ לכם על יועצים לכלכלת המשפחה. - במידה והמסקנה היא שדרוש שינוי קריירה גם כאן אנא קיראו את הלשוניות שעוסקות בעבודה וקריירה וכן בהכשרות לימודים ופסיכומטרי. במידה ותהיו מעוניינים נוכל להפנותכם ליועצי קריירה. תרגישו נוח לפנות אלינו בצור קשר
