הגעתם למאמר החמישי בנושא קופות גמל לפי תיקון 190, קופות שרק נראות פשוטות. אנו ממליצים להתחיל את הקריאה מהמבוא לקופת גמל לפי תיקון 190.
במאמר זה נדון במטרות ההשקעה בקופות הגמל לפי תיקון 190 ונשווה אותם לתיקי השקעות.
מטרת ההשקעה
כמשקיעים בקופת גמל לפי תיקון 190 מוצעות לנו כמה מטרות השקעה. יש לבחון האם המטרה לשמה השקענו, מתאימה לאפשרויות המוצעות לנו ולהבין כיצד יש לבצע את המשיכה לאחר שהושגה המטרה.
לפניכם שלוש מטרות שעשויות לעניין את המשקיע:
מטרת קבלת קצבה
קופת גמל לפי תיקון 190 מציעה בין היתר פתרון לפנסיונרים שרוצים לקבל קצבה מהכספים הפרטיים שלהם. כלומר, קופת גמל לפי תיקון 190 מציעה להפקיד בה כספים פרטיים ולמשוך אותם כקצבה חודשית מבלי שיחול עליה מס הכנסה.
מצד אחד, מדובר ביתרון כיוון שהכספים האלה ישלמו לפנסיונר קצבה שאינה ממוסה לכל ימי חייו (כך הוגן, הרי הפנסיונר הביא את הכסף הפרטי לאחר ששילם עליו מיסים). מצד שני, קיים חיסרון מסוים, מכיוון שברגע שהופכים את הכסף לקצבה כבר אי אפשר לקבל אותו יותר כסכום הוני (חד פעמי).
במצב כזה, החברה המנהלת את קופת הגמל, מתחייבת לשלם לפנסיונר את הקצבה לפי בחירתו. כך למשל הפנסיונר יכול לבקש מסלול קצבה לפיו תשולם לו קצבה למשך כל ימי חייו ובנוסף להבטיח שישולמו לו ולמוטביו יחד לפחות 240 או 360 קצבאות.
כלומר, ברגע שהפנסיונר ביקש להפוך את הכספים לקצבה והתחיל לקבל את הקצבה הוא לא יוכל לחזור בו ולקבל את כספו כסכום הוני. אם הפנסיונר הפך את הכספים לקצבה, היורשים לא יוכלו לקבל אותם כסכום חד פעמי אלא יהיו זכאים לקצבאות רק בהתקיים תנאים מסוימים.
כך למשל, יכול לקרות מצב שבו הפנסיונר הפך את הכספים לקצבה וביקש שיבטיחו לו תשלום לכל ימי חייו ואם לא הספיק לקבל את ה 240 קצבאות, הרי שישלמו למוטביו ויורשיהם את מספר הקצבאות המשלים ל 240 קצבאות. במצב כזה אם הפנסיונר הספיק לקבל 100 קצבאות ואחר כך הלך לעולמו, הרי שמוטביו ויורשיהם יקבלו עוד 140 קצבאות ואחר כך לא יקבלו דבר. עוד אפשרות היא שאם הפנסיונר כן הספיק לקבל 240 קצבאות הרי שאחריו המוטבים ויורשיהם לא יזכו לתשלום כלשהו.
יש לשים לב שאם הפנסיונרים בוחרים באפשרות קבלת קצבה לכל ימי חייהם ואחריהם לבני זוגם לכל ימי חייהם קיימת אפשרות לפיה הפנסיונר/ית יספיקו לקבל קצבה אחת (וילכו לעולמם) ומיד אחריהם בני הזוג יספיק לקבלו קצבה אחת (וילכו לעולמם) ואז שאר הכסף יאבד. לכן, במידה ובוחרים באפשרות לקבלת קצבה לנו ולבני הזוג, יש לתת את הדעת
על השלכות בחירה זו.
בנוסף, מכיוון שבעת הבחירה בקצבה נידרש לבחור במסלול קצבה מסוים, מומלץ לערוך סקר שוק ולבדוק מי החברה שתעניק לנו את הקצבה הגדולה ביותר על אותו סכום ועל אותו מסלול קצבה ולבחון האם היא מתאימה מבחינת שאר הפרמטרים החשובים כולל חוסן פיננסי, היקף נכסים מנוהלים וכו'.
לעומת זאת, אם הפנסיונר בוחר להשקיע את הכספים בתיק ניירות ערך ומעוניין למשוך הכנסה חודשית מהכספים הנמצאים בתיק הוא יכול לבקש כי יבנו עבורו תיק אגרות חוב המשלמות הכנסה חודשית ו/או לבחור בקרנות נאמנות המשלמות הכנסה חודשית ולמשוך הדרוש לו בכל חודש ללא מס הכנסה. כך, אם לא אזלו הכספים בתיק, הם ימשיכו לעמוד לרשות היורשים גם לאחר מכן ויועברו אליהם כסכום חד פעמי.
אנו מתמחים בכך במסגרת ייעוץ השקעות לפנסיונרים.
המטרה – השקעה לצורך השאת תשואה ואחר כך משיכה כסכום הוני (חד פעמי)
אם הפנסיונר אינו מבקש להפוך את כספו לקצבה, אלא לראות בקופת גמל לפי תיקון 190 מוצר השקעה לצורך השאת רווח, הרי שיש בקופת גמל לפי תיקון 190 אפשרות למשיכה כסכום הוני (חד פעמי) אבל אז צריך לעמוד בכמה תנאים.
כאשר הפנסיונר יבקש למשוך את כספו מקופת גמל לפי תיקון 190 הוא יצטרך להוכיח שהגיע לגיל 60 ושיש לו קצבה מינימלית של לפחות 4,500 ש"ח לחודש (ממקורות כמו קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וכדומה). רק לאחר שעמד בתנאים אלה, יאפשרו לו למשוך את הכספים האלה במשיכה חד פעמית (לפי מסלול מיוחד שנקרא היוון קצבה) ויחייבו אותו במס רווחי הון בשיעור של 15% על הרווח הנומינלי (ללא התחשבות באינפלציה).
היה והחוסך מתחרט על ההשקעה בקופת הגמל לפי תיקון 190 מסיבה כלשהי ומבקש למשוך חזרה את כספו לפני גיל 60 או שאינו מצליח להוכיח קיומה של קצבה מינימאלית, המשיכה בסכום חד פעמי תיחשב ל"משיכה שלא כדין". משיכה כזו תגרור מס בשיעור של 35% לפחות.
כמובן שהשקעה באמצעות תיק השקעות, הינה דרך מוכרת להשגת מטרה זו. על תיק השקעות חל מס רווחי הון, העומד כיום על 25%, אך הוא על הרווחים הריאליים (מתחשב באינפלציה). בנוסף, ניתן לקזז הפסדים בניירות ערך, מרווחים בניירות ערך אחרים וכך לשלם מס מופחת, דבר שככל הנראה לא מתאפשר עם קופת גמל לפי תיקון 190.
מטרת הורשה
אם מטרת ההשקעה היא הורשה הרי שהמוטבים שרשמנו בקופת הגמל יוכלו לקבל את כספם כסכום חד פעמי (הוני).
ישנו הבדל בזכויות של המוטבים שרשמנו אם הפנסיונר הלך לעולמו לפני גיל 75 או אחריו.
אם הפנסיונר הלך לעולמו לפני גיל 75, המוטבים יוכלו למשוך את הכסף הנצבר בפטור מלא ממס רווחי הון או לחילופין לקבל את הכספים כקצבה פטורה ממס הכנסה החל מגיל 60.
בנוסף, על המוטבים למשוך או להעביר על שמם את הכספים עד שלושה חודשים לאחר מועד הפטירה. אם בוצעה המשיכה או ההעברה לאחר שלושה חודשים ממועד הפטירה, יחול מס בשיעור של 25% על הרווח הריאלי שנצבר בקופה בין מועד הפטירה לבין מועד המשיכה.
אם הפנסיונר נפטר אחרי גיל 75 המוטבים יוכלו למשוך את הכסף הנצבר תוך תשלום מס רווחי הון בגובה 15% על הרווחים שנוצרו בקופה של הנפטר או לקבל קיצבה פטורה ממס הכנסה כאשר יגיעו לגיל 60.
לעומת זו, בהחזקת תיק השקעות, היורשים יקבלו את חלקם בתיק ההשקעות אחרי שיעבירו לבנק צו ירושה או צו קיום צוואה.
עד כאן על מטרות השקעה בקופות גמל לפי תיקון 190, בחלק הבא בסדרת המאמרים על תיקון 190 נדון בדמי הניהול. אם יש לכם שאלות בנושא קופות גמל או כל נושא אחר, פנו אלינו.
לשאלות בנושא זה או נושאי השקעות ופנסיה אחרים, פנו עכשיו דרך הטופס בתחתית הדף.
מומלץ לפני ביצוע פעולות השקעה פיננסיות לפנות לייעוץ השקעות או ייעוץ פנסיוני.
אלא אם נכתב אחרת למעלה, המאמר נכתב על ידי רויטל דור-וילק, המספקת שרותי ייעוץ השקעות פרטי וייעוץ פנסיוני אובייקטיבי.
