פנסיה תקציבית הינו מושג ישן שמוכר לנו בעיקר בהקשר של עובדי משרדי הממשלה, רשויות מוניציפליות, אוניברסיטאות, צבא וחברות ממשלתיות שונות. המשמעות של פנסיה תקציבית, היא שעובד הזכאי לה, יקבל קצבה פנסיונית מתקציבו של המעסיק. זאת מבלי שיידרש לחסוך עבורה לאורך שנות עבודתו.
אז איך יתכן שיש פנסיה תקציבית לשכירים בעלי שליטה ?
מדובר באופציה חדשה יחסית, שנפתחה עם פרסום תיקון 190 (לפקודת מ11ס הכנסה) מ-2012. ניתן לקרוא בעמוד 362 בהתייחס לסעיף 32. ובסעיף 32 (9) (א) (3).
אפשר לומר שעד 2012, שכירים בעלי שליטה בחברות, קיבלו הטבות מס מועטות מאוד בעת החיסכון לפנסיה. כתוצאה מכך, אפשר לומר באופן די גורף, ששכירים בעלי שליטה שעבדו כשכירים בחברתם, לא יצרו לעצמם חיסכון פנסיוני משמעותי. בפועל, הכספים שצברו נותרו בחברות כרווחים לא מחולקים אך הם לא משלמים להם פנסיה.
מאז תיקון 190, מתאפשר הפלא של מתן פנסיה תקציבית לשכירים בעלי השליטה, לאחר פרישתם.
אז איך וממי מקבלים את הפנסיה התקציבית ?
לאחר פרישתם מהחברה, שכירים בעלי שליטה יכולים לקבל קצבה חודשית מהחברה שבבעלותם, בדומה לשכר חודשי. הקצבה שתשולם לשכיר בעל השליטה, נחשבת להכנסה ולכן היא תשלם מס הכנסה ותזכה לפטורים, כמו שקורה לפנסיונר רגיל המקבל קצבה.
בנוסף וזהו אחד היתרונות המשמעותיים של הפנסיה התקציבית, החברה היא זו שמשלמת את הקצבה ועבורה זו הוצאה מוכרת. נכון שמדובר בתקרה מסוימת שתלויה בכמה פרמטרים, אליהם לא נכנס בפוסט קצר זה, אך עדיין מדובר בהוצאת כסף מהחברה ישירות לשכיר בעל השליטה (לשעבר), ללא תשלום מס עליו.
בהסדר בין החברה לשכירים בעלי השליטה הפורשים מהחברה, ניתן אף להסדיר בהמשך תשלום לשאירים. כלומר, אם חס וחלילה קרה משהו לשכירים בעלי השליטה (הפורשים), בני הזוג יוכלו לקבל קצבת שאירים מכספי החברה לכל ימי חייהם. קצבת השאירים תהיה פטורה אף היא לפחות לגבי חלקה ממס הכנסה.
אם אתם שכירים בעלי שליטה בחברה ועומדים לפרוש בשנים הקרובות, כדאי להתחיל לבדוק את הנושא ולהתכונן אליו. מומלץ לבחון את הנושא עם מומחים בתחום שיוכלו לתכנן התהליך, לבנות אותו בהתאם למאפיינים האישיים שלכם ומצבה של החברה.
