חיסכון בביטוח מנהלים מזכה את השכירים והמעסיקים בהטבות מס.
הטבות מס אלה משפרות את התשואה בביטוח המנהלים ויש להוסיפן לתשואה שאנו רואים בדו"חות.
להלן יובאו דוגמאות מספריות להטבות המס הניתנות לשכירים החוסכים בביטוח מנהלים. יש לשים לב
שתקרות השכר, המזכות בהטבות המס כאמור, מתעדכנות מדי שנה לפי הוראות רשויות מס הכנסה ויש לעדכן את החישובים בהתאם. כמו כן, דוגמאות אלו אינן נכונות עבור שכירים שהינם בעלי שליטה ועליהם חלים כללים אחרים.
דוגמא ראשונה – הפרשות לביטוח מנהלים על מלוא גובה השכר
בדוגמא זו מדובר בשכיר שמשכורתו החודשית ברוטו היא 5,000 ש"ח ואשר ההפקדות המועברות בגינו לביטוח מנהלים מחושבות על פי מלוא השכר. במקרה זה, כל השכר ברוטו הוא גם שכר מבוטח.
נניח שהסכם ההעסקה של השכיר מבטיח לו הפקדות בשיעורים הבאים:
- 8.33% מהמשכורת המועברים על ידי המעביד לפיצויים
- 7.5% מהמשכורת המועברים על ידי המעביד לחיסכון + רכישת ביטוח נילווה
- 7% מהמשכורת המועברים על ידי השכיר לחיסכון+ רכישת ביטוח נילווה
במצב זה מופקדים על ידי המעביד 791.50 ש"ח והם נחשבים למעביד כהוצאה מוכרת ומקטינים את חבות המס שלו. בנוסף, אותם 791.50 ש"ח נחסכים על שם השכיר, אך הם אינם נחשבים להכנסה נוספת עבורו. כלומר, השכיר אינו מחויב במס הכנסה או ביטוח לאומי בגין ה-791.50 ש"ח.
בנוסף, נכון למרץ 2010, זכאי השכיר לקבל הטבת המס על הפקדתו בשיעור של 7% מהמשכורת בהיקף של 5,000 ש"ח. כלומר השכיר מפקיד 350 ש"ח מדי חודש לביטוח המנהלים שלו וזכאי לקבל חזרה 35% מכך. במקרה זה ההחזר הוא 122.50 ש"ח לחודש.
דוגמא שנייה – הפרשות לביטוח מנהלים על חלק מהשכר
שכיר שמשכורתו החודשית ברוטו היא 15,000 ש"ח ואשר ההפקדות המועברות בגינו לביטוח מנהלים מחושבות על פי שכר בהיקף של 10,000 ש"ח. במקרה זה, רק חלק משכר הברוטו הוא שכר מבוטח (10,000 ש"ח) ואילו החלק הנוסף בהיקף של 5,000 ש"ח הוא שכר שאינו מבוטח.
נניח שהסכם ההעסקה של השכיר מבטיח לו הפקדות בשיעורים הבאים מתוך החלק המבוטח בשכר:
- 8.33% מהמשכורת המועברים על ידי המעביד לפיצויים
- 7.5% מהמשכורת המועברים על ידי המעביד לחיסכון + רכישת ביטוח נילווה
- 7% מהמשכורת המועברים על ידי השכיר לחיסכון + רכישת ביטוח נילווה.
במצב זה מופקדים על ידי המעביד 1,583 ש"ח והם נחשבים למעביד כהוצאה מוכרת ומקטינים את חבות המס שלו. בנוסף, אותם 1,583 ש"ח נחסכים על שם השכיר, אך הם אינם נחשבים להכנסה נוספת עבורו. כלומר, השכיר אינו מחויב במס הכנסה או ביטוח לאומי בגין ה 1,583 ש"ח.
בנוסף, נכון למרץ 2010, זכאי השכיר לקבל הטבת המס על הפקדתו בשיעור של 7% מהמשכורת אך זאת רק עד להיקף של 8,100 ש"ח. במקרה זה תקרת המשכורת להטבה 8,100 ש"ח, קטנה מהשכר המבוטח בהיקף של 10,000 ש"ח.
כלומר השכיר מפקיד 700 ש"ח מדי חודש לביטוח המנהלים שלו (לפי כל המשכורת המבוטחת) אך זכאי לקבל הטבת מס רק עד לסכום של 567 ש"ח שזהו ה-7% מתוך תקרת ה-8,100 ש"ח. ההחזר בשיעור 35% מ 567 ש"ח במקרה זה הוא 198 ש"ח לחודש.
בנוסף, במקרה זה מאחר והופרשו לשכיר סך של 2,283 ש"ח -סכום שהינו גבוה מ 1,282 ש"ח (16% מהשכר הממוצע במשק) – הרי שהוא נחשב לעמית מוטב. אם השכיר מוגדר כעמית מוטב הרי שמטיבים עימו אף מעבר ומאפשרים לו לקבל הטבות מס נוספות. הטבות מס אלה מתחשבות בהפקדות נוספות שיפקיד השכיר מהשכר הלא מבוטח.
במצב זה השכיר יכול להפקיד כספים ללא המעסיק (הפקדה כזו מכונה הפקדה כעצמאי) ולחסוך בחיסכון פנסיוני כדוגמת קופת גמל לעצמאים או פוליסת חיסכון במעמד קופת גמל לעצמאים. במקרה כזה יהיה השכיר זכאי לשתי הטבות מס נוספות:
- השכיר יהיה זכאי לניכוי בשיעור של 11% מסכום של 5,000 ש"ח (ההכנסה הלא מבוטחת). כלומר, השכיר יפקיד 550 ש"ח לקופת הגמל במעמד עצמאי וינכו לו 550 ש"ח מהכנסתו כך שהסכום שבגינו ישלם מס הכנסה יקטן.
- השכיר יפקיד 5% מ 5,000 ש"ח (ההכנסה הלא מבוטחת) לקופת הגמל במעמד עצמאי ויהיה זכאי לזיכוי. כלומר, השכיר יפקיד 250 ש"ח ויהיה זכאי לזיכוי בשיעור של 35% ששוויו 87.50 ש"ח.
דוגמא שלישית – הפרשות לביטוח מנהלים כאשר השכר המבוטח והשכר הלא מבוטח גבוהים מתקרת ההטבות
שכיר שמשכורתו החודשית ברוטו היא 30,000 ש"ח ואשר ההפקדות המועברות בגינו לביטוח מנהלים מחושבות על פי שכר בהיקף של 20,000 ש"ח. במקרה זה, רק חלק משכר הברוטו הוא שכר מבוטח (20,000 ש"ח) ואילו החלק הנוסף בהיקף של 10,000 ש"ח הוא שכר שאינו מבוטח.
נניח שהסכם ההעסקה של השכיר מבטיח לו הפקדות בשיעורים הבאים:
- 8.33% מהמשכורת המועברים על ידי המעביד לפיצויים
- 7.5% מהמשכורת המועברים על ידי המעביד לחיסכון + רכישת ביטוח נילווה
- 7% מהמשכורת המועברים על ידי השכיר לחיסכון + רכישת ביטוח נילווה.
במצב זה מופקדים על ידי המעביד 3,166 ש"ח והם נחשבים למעביד כהוצאה מוכרת ומקטינים את חבות המס שלו. בנוסף, אותם 3,166 ש"ח נחסכים על שם השכיר, אך הם אינם נחשבים להכנסה נוספת שלו. כלומר, השכיר אינו מחויב במס הכנסה או ביטוח לאומי בגין ה 3,166 ש"ח.
בנוסף, נכון למרץ 2010, זכאי השכיר לקבל הטבת המס על הפקדתו בשיעור של 7% מהמשכורת עד להיקף של 8,100 ש"ח. במקרה זה תקרת המשכורת להטבה 8,100 ש"ח, קטנה מהשכר המבוטח בהיקף של 20,000 ש"ח.
כלומר השכיר מפקיד 1,400 ש"ח מדי חודש לביטוח המנהלים שלו (לפי כל המשכורת המבוטחת) אך זכאי לקבל הטבת מס רק עד לסכום של 567 ש"ח שזהו ה-7% מתוך תקרת ה-8,100 ש"ח. ההחזר בשיעור 35% מ 567 ש"ח במקרה זה הוא 198 ש"ח לחודש.
בנוסף, במקרה זה מאחר והפרישו לשכיר 4,566 ש"ח -סכום הגבוה מ 1,282 ש"ח (16% מהשכר הממוצע במשק) – הרי שהוא נחשב לעמית מוטב. אם השכיר מוגדר כעמית מוטב הרי שמטיבים עימו אף מעבר ומאפשרים לו לקבל הטבות מס נוספות.
הטבות מס אלה מתחשבות בהפקדות נוספות שיפקיד השכיר מהשכר הלא מבוטח.
במצב זה השכיר יכול להפקיד כספים ללא המעסיק (הפקדה כזו מכונה הפקדה כעצמאי) ולחסוך בחיסכון פנסיוני כדוגמת קופת גמל לעצמאים או פוליסת חיסכון במעמד קופת גמל לעצמאים. במקרה כזה יהיה השכיר זכאי לשתי הטבות מס נוספות:
- השכיר יהיה זכאי לניכוי בשיעור של 11% מסכום של 8,100 ש"ח (תקרת ההטבה להכנסה הלא מבוטחת). במקרה זה תקרת ההטבה להכנסה הלא מבוטחת 8,100 ש"ח, קטנה מהשכר הלא מבוטח בהיקף של 10,000 ש"ח.
כלומר השכיר יפקיד 11% מ 8,100 ש"ח ולא מ 10,000 ש"ח. השכיר יפקיד 891 ש"ח מדי חודש לקופת הגמל במעמד עצמאי וינכו לו 891 ש"ח מהכנסתו, כך שהסכום שבגינו ישלם מס הכנסה יקטן. - השכיר יהיה זכאי לזיכוי עבור הפקדה של 5% מ 8,100 ש"ח (תקרת ההטבה להכנסה הלא מבוטחת) ולא מתוך 10,000 ש"ח. במקרה זה תקרת ההטבה להכנסה הלא מבוטחת 8,100 ש"ח, קטנה מהשכר הלא מבוטח בהיקף של 10,000 ש"ח.
כלומר, השכיר יפקיד 5% מ 8,100 ש"ח (תקרת ההטבה להכנסה הלא מבוטחת) לקופת הגמל במעמד עצמאי ויהיה זכאי לזיכוי. כלומר, השכיר יפקיד 405 ש"ח ויהיה זכאי לזיכוי בשיעור של 35% ששוויו 141 ש"ח .
סיכום והערות
חשוב לדעת! שאין מניעה חוקית ושאיש לא יאסור עליכם להפקיד לקופת הגמל לעצמאים על פי שכר הגבוה מהמגבלות. מצד אחד חשוב לחסוך לפנסיה ומצד שני, ההפקדות משכר הגבוה מהמגבלות, לא יזכו אתכם בהטבות מס.
לא כולם יהיו מעוניינים בהפקדות נוספות לקופת גמל לעצמאים, כיון שקופות גמל מגבילות את המשיכה לגיל הפרישה ובדרך כלל מתירות משיכה רק כקצבה. במקרה כזה, יכול השכיר, להפקיד את ההפקדות הנוספות שאינן זוכות להטבות מס, בחיסכון
כדוגמת פוליסת חיסכון במעמד פרט, חיסכון בבנק או בתיק ניירות ערך שהמשותף להם הוא שהם אינם קופת גמל ולכן מצד אחד אינם מעניקים הטבות מס כאמור ומצד שני אינם מגבילים את אופן המשיכה.
כפי שראינו בחלק מהדוגמאות מעלה, לא תמיד מפקידים עבורנו מכל השכר ברוטו. בדרך כלל לא מפקידים עבור מרכיבי שכר שהינם תשלומים שאינם קבועים כמו רכב, שעות נוספות, כוננויות ובונוסים. שכיר שמעוניין לדאוג לעתידו ואינו זקוק לכספי הבונוסים במיידי, יכול לקבוע עם המעסיק כי יחסוך עבורו את המענקים וכי ישלם לו אותם רק בגיל הפרישה כולל הצמדה או לחסוך בעצמו את המענקים עד לגיל הפרישה.
כאן מגיע תורו של תכנון המס וכדאי להתייעץ עם יועצי מס או רואי החשבון שידאגו לכך שהפקדות המעסיק יועברו אליכם
בדרך חוקית וחכמה הממצה את החיסכון במס.
בנוסף, במקרה בו השכר המבוטח נמוך מהשכר ברוטו של השכיר. יש לברר על איזה שכר אתם מוגנים מבחינת אובדן כושר העבודה. אם אינכם מוגנים על מלוא השכר ברוטו, ייתכן מאוד שתרצו לבטח את מלוא שכרכם וניתן לעשות כן גם באופן פרטי בביטוח נפרד ולהוסיף מכיסכם את הפרש הפרמיות לביטוח.
לשאלות בנושא זה או נושאי השקעות ופנסיה אחרים, פנו עכשיו דרך הטופס בתחתית הדף.
מומלץ לפני ביצוע פעולות השקעה פיננסיות לפנות לייעוץ השקעות או ייעוץ פנסיוני.
אלא אם נכתב אחרת למעלה, המאמר נכתב על ידי רויטל דור-וילק, המספקת שרותי ייעוץ השקעות פרטי וייעוץ פנסיוני אובייקטיבי.
