אגרות חוב (אג"ח) סולידיות – חלק א'   (ספטמבר 12, 2011)

רבים מהמשקיעים בוחרים להשקיע באגרות חוב ורוכשים אותן ישירות בבורסה. המגוון הרחב של אגרות חוב העומד לרשותנו מציב בפנינו שאלות רבות. לא פעם נשאלנו ב-RDVC שאלות כגון:

  • כיצד נבחר אגרות סולידיות המתאימות להעדפותינו וצרכינו הפיננסיים?
  • מה אומר הדירוג שלהן?
  • כיצד מחשבת הבורסה את התשואה מההשקעה באג"ח?
  • כיצד חישבה הבורסה את התשלום המגיע לנו מהקופון?
  • מדוע משתנה מחיר האגרת במהלך חייה?
  • מה יהיה התזרים שנקבל במהלך חייה?

ועוד שאלות רבות נוספות, עליהן נשתדל לענות המאמר זה.
מכיוון שהנושא של אגרות חוב (אג"ח) בכלל והסולידיות בפרט הוא רחב מאוד, פיצלנו את המאמר לכמה חלקים. לפניכם החלק הראשון.

בחירת אגרת חוב סולידית

אגרות חוב

אגרות חוב סולידיות מהוות מרכיב חשוב ולעיתים עיקרי בתיקי ההשקעות של הלקוחות הסולידיים.

בבורסה נסחרות אגרות רבות. בין אם סולידיות ובין אם תנודתיות, הן מבטיחות להחזיר את ההשקעה כולל תשלומי ריבית, במועדים קבועים מראש.

למרות ההבטחה הקיימת בכל אג"ח, לא כל החברות או המדינות שהנפיקו אותן, ממלאות אחר ההבטחה לשלם. חלקן אף נכשלות בתשלום הריבית ואף בקרן.

בעולם וגם בארצנו הקטנטונת, לא חסרות דוגמאות לחברות שכשלו בתשלומן.

לקוחות סולידיים, הם לקוחות המבקשים לשמור ככל האפשר על קרן השקעתם וולקבל את הריבית שהובטחה. לכן לקוחות אלו חייבים להגן על עצמם ולנסות ולבחור באגרות סולידיות. אלה יונפקו על ידי חברות או מדינות, שיוכלו להחזיר את הקרן והריבית בהסתברות גבוהה מאוד.

ההבדל הראשון בין אגרת חוב סולידית לתנודתית, הוא בהסתברות להחזר הקרן והריבית. זו הסולידית תציע הסתברות גבוהה מאוד להחזר הקרן והריבית בעוד התנודתית תהיה הסתברות נמוכה יותר.

לרובנו, המשקיעים הפרטיים, אין אפשרות לחשב את ההסתברות הזו. עם זאת, כדאי להיעזר במנגנון דירוג וכך לוודא שלאגרת חוב בה אנו מעוניינים יש דירוג גבוה מאוד. ככל שהדירוג גבוה יותר, כך ההסתברות לקבלת הריבית והקרן עולה.

אגרות החוב: דירוג

דירוג אגרות חוב הינו תהליך שמטרתו הערכת ההסתברות להחזרת הקרן והריבית. הוא מאפשר למשקיעים לבחור מתוך הבנה ושקלול של הסיכונים והסיכויים הכרוכים בהשקעה.

חברות דירוג

דירוג מתבצע בארץ על ידי מעלות S&P – ומידרוג. הן פועלות על סמך מתודולוגיות שנוסו בהצלחה עשרות שנים בעולם על ידי חברות דירוג בינלאומיות כסטנדארד אנד פורס – Standard & Poor's ומוד'יס – Moody's Investors Service Ltd.

שיטות הדירוג נבחנו והופעלו בעשרות אלפי חברות ברחבי העולם. הדירוג מתבסס על בחינה מדוקדקת של החברה או המדינה המנפיקה. הוא כולל התייחסות לנתונים רבים הכוללים בין היתר:

  • איכות הניהול
  • מצבה הפיננסי העדכני
  • תזרים המזומנים העתידי
  • מצבה היחסי של החברה לעומת מתחרותיה בענף
  • עוד פרמטרים רבים הנבחנים לאורך זמן

דירוגים קיימים

הדירוג הגבוה ביותר הוא AAA (טריפל איי לפי סטנדארד אנד פורס) או Aaa לפי מוד'יס והוא ניתן שההסתברות שיחזירו את התחייבויותיהן גבוה מאוד וקרוב ל-99%.

אחר כך מגיעים הדירוגים של +AA ,AA ו -AA (קבוצת הדאבל איי לפי סטנדארד אנד פורס) או Aa (לפי מוד'יס). כאן מדובר בדירוגים גבוהים מאוד שההסתברות להחזר בהן היא מעל 97%.

אחריהן מגיעה קבוצת ה+A ,A וה -A, ה-BBB ואילך עד ל-D שמייצג חדלות פירעון, או במילים אחרות, הסתברות אפס לתשלום קרן או ריבית.

אגרות חוב סולידות מול תנודתיות

כאמור, ההבדל הראשון בין אגרות חוב סולידיות לתנודתיות הוא שלאג"ח סולידי, דירוג גבוה מאוד לפחות -AA או Aa ומעלה. כמו כן, לתנודתיות יהיה דירוג נמוך או שהן יהיו ללא דירוג כלל.

משמעות הדירוג הנמוך היא הסתברות נמוכה לקבלת החזר קרן ו/או ריבית. אגרת חוב ללא דירוג מקשה על מלאכת קביעת ההסתברות ולכן מגלמת בתוכה סיכון מעבר לקיים באג"ח המדורגות.

ההבדל השני בין הסולידיות להתנודתיות הוא בתשואה. לרוב יציעו אגרות חוב תנודתיות תשואות גבוהות מהתשואות שמציעות הסולידיות המדורגות גבוה.

אגרות תנודתיות יציעו תשואה גבוהה מזו של אגרות חוב סולידיות, על מנת לפצות על היעדר הדירוג הגבוה. כלומר, בכדי לשכנע את המשקיע לקחת סיכון, עליהן להציע ריבית גבוהה יותר. ככל שהדירוג נמוך יותר כך הסיכון גבוה יותר ובהתאם הריבית המוצעת תעלה.

תהליך ההשקעה באגרת חוב סולידית

בראשית תהליך ההשקעה אנו רוכשים כמות יחידות (=כמות ערך נקוב) של אגרת חוב שנבחרה במחיר העדכני בבורסה.

הסכום הראשוני שהשקענו נקרא "קרן ההשקעה".

דוגמה לרכישת אג"ח:

  • סכום ההשקעה – 50,000 ₪
  • מחיר אגרת חוב ביום הקניה – 95 אגורות
  • כמות אגרות חוב שנרכשו -52,631 – (50,000 לחלק ל-0.95).
  • 52,631 הוא הערך הנקוב של אגרות החוב שאנו מחזיקים .

בעת הרכישה נתונים לנו הפרטים הבאים:

  1. תאריך הפירעון של אגרת החוב – פירעון יכול להיות בתשלום חד פעמי בסיום חיי האגרת או לעיתים במספר מועדי פירעון.
  2. שיעור הקופון או הריבית ומועדי התשלום – אגרת חוב משלמת קופון מדי שנה עד לפירעון. חלק מאגרות החוב משלמות קופון חצי שנתי וחלק ישלמו קופון רבעוני.
    כך למשל אם נתון כי ישולם קופון שנתי (ריבית) של 5% המשמעות היא שנקבל 5 אגורות על כל יחידת (ערך נקוב) אגרת חוב שנחזיק.
  3. התשואה השנתית – בעת רכישת אגרת חוב מפרסמת הבורסה את התשואה השנתית הצפויה למחזיקים באג"ח מרגע הרכישה ועד לפירעון. תשואה זו נכונה רק למי שיחזיק באגרת חוב עד לפירעונה. אם נמכור לפני תאריך פירעונה, הרי שהתשואה תהא שונה מהתשואה שפורסמה לנו עם רכישתה. התשואה תלויה במחיר שמכרנו ובמועד.
  4. מחיר אגרת חוב בפירעון – ידוע כי שווי יחידת אגרת החוב (ערך נקוב) יהיה 100 אגורות בעת הפירעון.
    אקסיומה זו מתקיימת לגבי אגרת חוב שקלית לא צמודה. אם מדובר באגרת חוב שקלית צמודה הרי שמחירה בעת הפירעון יהיה 100 אגורות צמודות למדד המחירים לצרכן.

עד כאן חלק א' של המאמר.

למעבר לחלקו השני של המאמר על אגרות החוב.


לשאלות בנושא זה או נושאי השקעות ופנסיה אחרים, פנו עכשיו דרך הטופס בתחתית הדף.
מומלץ לפני ביצוע פעולות השקעה פיננסיות לפנות לייעוץ השקעות או ייעוץ פנסיוני.

אלא אם נכתב אחרת למעלה, המאמר נכתב על ידי רויטל דור-וילק, המספקת שרותי ייעוץ השקעות פרטי וייעוץ פנסיוני אובייקטיבי.

לפרטים נוספים מלאו את הטופס

    הרשמה ניוזלטר

    דילוג לתוכן