זהו חלקו השני של המאמר כיצד לחשב את הקצבה לפנסיה.
בחלקו הראשון של המאמר דנו בקצבאות הנובעות ממוצרים פנסיונים והדגמנו כיצד לחשב בעזרת קובץ אקסל את היקף החסכונות ואת גובה הקצבאות בעתיד.
בחלק זה של המאמר, נדון בקצרה בקצבאות הביטוח הלאומי ונחשב את הקצבה שניתן לקבל ממקורות נוספים הכוללים את החסכונות הפיננסים שצברנו.
קצבאות הביטוח הלאומי
קצבאות הביטוח הלאומי וביניהן קצבאות הזקנה, מתעדכנות מידי תקופה. בזמן כתיבת מאמר זה (בנובמבר 2010), היקף קצבת הזקנה המשולם בישראל נמוך יחסית לקצבת הזקנה המשולמת במדינות המערב.
יש המאמינים כי עם המשך צמיחת המשק והצטרפות ישראל ל-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי), ייתכן כי היקף הקצבאות יעלה.
עם זאת, למרות התקוות שצוינו מעלה, לצורך חישובנו נניח כי היקף הקצבה העתידי יהיה כהיקפה כיום.
את סכומי הקצבאות ותנאי קבלתם ניתן למצוא כיום באתר של הביטוח הלאומי. אתר הביטוח הלאומי ידידותי יחסית וניתן להבין ממנו במאמץ סביר למה אנו זכאים.
שימו לב כי תשלום קצבת זקנה מביטוח לאומי מותנה בין היתר בתקופת אכשרה. תקופת האכשרה היא תקופת ותק מינימאלית במהלכה שילמנו את דמי ביטוח הלאומי. חשוב לדעת! אם לא מילאנו את תקופת האכשרה לא נהיה זכאים לקצבת זקנה.
בביטוח לאומי ישנם שני "סוגי" גילאים, "גיל פרישה" ו"גיל זכאות":
- גיל הפרישה – נקבע לכל אחד ואחת על פי תאריך הלידה והחל מ-1 ביולי 2004 הגיל עולה בהדרגה עד שבסופו של התהליך הוא יהיה 64 לנשים ו-67 לגברים.מגיל הפרישה אנו זכאים לקצבת זקנה על פי מבחן הכנסה. הקצבאות מהמוצרים פנסיונים בהם עסקנו בחלקו הראשון של המאמר אינן נחשבות לחלק מהכנסתנו.
- גיל הזכאות – גיל זה מקנה לנו זכות לקבלת קצבת זקנה ללא מבחן הכנסה. לגברים גיל הזכאות הינו 70 ואילו לנשים גיל זה נקבע בהתאם לתאריך הלידה. החל מ-1 ביולי 2004 גיל הזכאות לנשים עולה בהדרגה, עד
שבסופו של התהליך הוא יהיה 70.
הערה: אנשים שהם בעלי נכויות או זכאויות מיוחדות אחרות, זכאים לתוספת קצבאות וניתן למצוא על כך מידע באתר הביטוח לאומי.
נכון לנובמבר 2010, סכום קצבת הזקנה הבסיסית החודשית ליחיד הוא 1,384 ש"ח. אם מדובר בבני זוג, המקיימים כל אחד בנפרד את תנאי הזכאות, הרי שכל אחד מהם יקבל קצבה ליחיד.
עכשיו משגילינו את גובה קצבת הזקנה לה אנו זכאים, נוסיף אותה לקצבה שחישבנו במוצרים הפנסיוניים – ראו איור בשורה 9 באקסל. ניתן להוריד כאן את הקובץ.
שימו לב שאם אתם מחשבים את הקצבה שלכם כזוג, עליכם לרשום את הנתונים המתאימים כזוג.
זכרו כי יתכן שתקבלו קצבה מהביטוח הלאומי רק מגיל 70 בשל מבחני ההכנסה.
הערכת קצבה מנכסים פיננסים ואחרים
עד כה חישבנו את הקצבאות שאנו אמורים לקבל בצורה מסודרת מגופים שונים לאחר הפרישה.
מעבר למוצרים הפנסיונים וקצבאות הביטוח הלאומי, ניתן למצוא אצל חלקנו גם חסכונות נוספים הנשמרים והמיועדים לפנסיה.
במהלך החיים, אנו חוסכים כספים בתוכניות חיסכון ופיקדונות, רוכשים ניירות ערך, משקיעים בנדל"ן מניב, צוברים כספים בקרנות השתלמות וקופות גמל ישנות (כאן נתייחס רק לכספים שהופקדו עד ינואר 2008) ועוד.
על אף העובדה שחלק מהמקורות המוזכרים לעיל אינם מוגדרים כחסכונות פנסיונים, הרי שניתן לתרגמם לקצבה. לפני
שניגשים למלאכת התרגום יש לוודא שהחסכונות הפיננסים שנכלול בחישובינו מיועדים למימון המחיה רק בפנסיה. אין צורך לכלול בחישובינו חסכונות פיננסים שישמשו למימון המחיה השוטפת, למימון אירועים, טיולים, עזרה לילדים וכיוצ"ב.
לאחר שהחלטנו איזה חסכונות אנו מייעדים לגיל הפנסיה, נבדוק האם קיימות הפקדות חודשיות לחסכונות אלה ונכלול מידע זה בחישוב.
כדי לבצע את חישוב הקצבה שנקבל מהחסכונות הפיננסים נמצא עבור כל סוג חיסכון פיננסי את היקף החיסכון שנצבר בו עד לסיום השנה (בהתאם לתאריך הדו"חות שלפיהם חישבנו את הקצבה בחסכונות הפנסיונים) ונוסיף לו את ההפקדות החודשיות. כך נוכל לחשב את שוויו של החיסכון הפיננסי ביום הפרישה.
דוגמא לחישוב כאמור ניתן לראות בקובץ הדוגמא בשורה 13 (ראו איור). בדוגמא רשמנו כי הצטבר חיסכון בהיקף של 100,000 ש"ח וכי קיימות הפקדות חודשיות בהיקף של 750 ש"ח. בנוסף, קבענו כי הריבית הריאלית שישיג החיסכון היא בשיעור של 3% לשנה. בתנאים אלה בעוד 24 שנים, החיסכון שיהיה בידינו יהיה שווה מעט יותר מחצי מיליון ש"ח.
עכשיו כאשר יש בידינו הערכה לשווי החיסכון העתידי, חשוב להבין מהי ה"קצבה החודשית" שניתן לייצר מסכום זה. ניתן ליצר קצבות כאמור במספר דרכים ואנו נדון בשלושה מהם.
קצבה המורכבת מהריבית בלבד
חלק מאיתנו מעוניינים לשמור על הקרן שחסכנו ולהינות מפירות הריבית בלבד ("לאכול את הריבית"). הסיבות לכך יכולות לנבוע מהרצון להוריש סכום משמעותי לקרובי משפחתנו ומהרצון לשמר סכום גדול שיעמוד לרשותנו בעת מקרה חרום.
כדי לחשב את הסכום שנקבל מדי חודש עלינו להעריך מהי הריבית החודשית שנוכל להשיג על החיסכון. כמובן שיהיה עלינו לנכות מאותה ריבית את מס רווחי ההון 15%-20% שגובים מאיתנו בעת תשלום הריבית וכן את העמלות והעלויות הכרוכות בהשקעה בחיסכון הפיננסי. עם זאת, לצורך החישוב המקורב נכפיל את הריבית שבחרנו בניכוי 20% בסכום החיסכון. כך למשל אם נניח שהריבית השנתית שניתן להשיג על החיסכון היא 3%, הרי מדובר ב-0.2% אחוז חודשי בניכוי 20%. לכן, אם חסכנו עד הפנסיה חצי מיליון שקל, נוכל לקבל מהם קצת יותר מאלף ש"ח לחודש מבלי לפגוע בקרן.
את הדוגמא לחישוב ניתן לראות בשורה 16 של גליון האקסל שהכנו.
קצבה המורכבת מהריבית וחלק מהקרן
אפשרות נוספת העומדת לרשותנו היא משיכת סכום חודשי המורכב מהריבית על החיסכון וחלק מהקרן.
בשיטה זו אנו מקטינים בכל משיכה את סכום הקרן הנותר בחיסכון. לכן, גם הסכום הנובע מחלק הריבית יורד בכל חודש והחלק שנגרע מהקרן הולך וגדל. כך ניתן להמשיך ולמשוך סכום קבוע בכל חודש, עד שהכסף יגמר.
כדי לחשב כמה כסף ניתן למשוך בכל חודש נשתמש בנוסחת שפיצר (אולי שמעתם עליה כשהתעניינתם בהלוואות או משכנתאות). נוסחא זו מאפשרת לנו לחשב את סכום המשיכה בהינתן סכום החיסכון, התשואה ומספר
התשלומים.
כעת, ניגש לחישוב על פי הדוגמא בשורה 19 של הקובץ (ראו גם איור):
בתא G13
נמצא את שווי החיסכון העתידי שחישבנו קודם לכן.
ב-B19
נקליד את התשואה השנתית המוערכת לאחר תשלום מס רווחי הון ועמלות, בדוגמה הצבנו 2.75%.
וב-C19
נחשב את התשואה החודשית כפי שכבר ראינו בפרק הקודם של המאמר.
מספר השנים בהן נמשוך קצבה: בעת החישוב יהיה עלינו לקבוע את מספר השנים במהלכם נמשוך קצבה מהחיסכון הפיננסי. מאחר ותוחלת החיים בישראל היא כ 20-25 שנים לאחר גיל הפנסיה נבחר בדוגמא 25 שנים. לכן, מספר החודשים שנקליד בתא D19 הוא 300 חודשים.
קצבה צפויה: בתא E19 נכניס את הנוסחא: insert->functions->financial->PMT
האשף יבקש מאיתנו את הנתונים הבאים:
- Rate = התשואה התקופתית, במקרה שלנו תשואה חודשית הנמצאת בתא: C19.
- Nper = הינו מספר הקצבאות שנמשוך מסכום זה, נמצא בתא D19.
- Pv = הינו השווי של החיסכון בפרישה שבתא G13.
- נשאיר את שאר השדות ריקים.
הערה: הוסיפו מינוס (-) משמאל לנוסחא, אחרת תקבלו את הסכום כשלילי.
עכשיו תוצג לנו בתא E19 הערכה של הקצבה החודשית שנוכל למשוך במשך התקופה שציינו. לאחר סיום תקופת המשיכה, לא יוותר חסכון כלשהו. בדוגמא שלנו רואים כי חצי מיליון ש"ח יכולים לשלם קצבה חודשית בהיקף של כ-2,400 ש"ח במשך 25 שנים.
הבטחת קצבה מחברת ביטוח
בשתי החלופות שפרטנו מעלה, אין הבטחה חד משמעית לגבי הקצבה שחישבנו. למעשה, בחלופות אלה עלינו לדאוג לניהול הכספים, מבלי שתהיה לנו הבטחת תשואה לאורך השנים. כמו כן, עלינו להימנע מהפסדים ולהקפיד על משיכת הסכומים המדויקת מדי חודש וכיוצ"ב. חלק מהחוסכים יעדיפו למסור את מלאכת ההשקעה למנהלי כספים או יתייעצו עם
יועצי השקעות.
בנוסף לשתי החלופות שהצגנו, קיימת אפשרות שלישית המוצעת כיום על ידי חברות הביטוח.
חברות הביטוח מציעות לציבור המשקיעים פוליסות חיסכון במעמד פרט. פוליסות אלה מציעות למשקיעים להפקיד את סכום הכסף ולהנות משירותי ניהול ההשקעות של חברת הביטוח. בתמורה להפקדת הסכום מתחייבת חברת הביטוח לשלם לנו קצבה לכל ימי חיינו ומקבעת לנו מקדם קצבה מובטח. חברת הביטוח אף מוסיפה התחייבות לשלם לנו או למוטבים שנקבע מספר קצבאות מינימאלי. בדרך כלל תציע חברת הביטוח הבטחה לתשלום 240 או 360 קצבאות. כך, גם אם הלכנו לעולמנו אחרי שקבלנו קצבאות מעטות בלבד, ימשיכו המוטבים שלנו לקבל את שאר הקצבאות שהובטחו. בדרך זו, מבטיחה לנו חברת הביטוח כי הכסף שהפקדנו בידיה לא יישאר אצלה, גם אם הספקנו לקבל רק חלק מהקצבאות והלכנו לעולמנו. חלופה זו משחררת אותנו מהאחריות שבניהול הכספים ומעבירה אותה לחברת הביטוח שמתחייבת לדאוג לתשלומים לכל ימי חיינו.
גובה הקצבה שחברת הביטוח תסכים לשלם תלוי בפרמטרים רבים כגון גיל המפקיד ביום ההצטרפות, היקף הסכום, מספר הקצבאות המובטח (למקרה מותו המוקדם של המפקיד) ועוד.
בהערכה זהירה ניתן לקבל היום בתוכניות אלו מקדמי קצבה של 280-340, כך שמחצי מיליון ש"ח שבדוגמא נוכל לקבל כ 1,600 ש"ח לחודש. סכום זה גבוה במקצת מהסכום המתקבל בחלופה של צריכת הריבית ונמוך מהסכום המתקבל מצריכת הריבית והקרן תוך 25 שנים. עם זאת, כפי שציינו כאן קיימת ההבטחה שגם אם נחייה שנים רבות מעבר לאותם 25 שנים נמשיך לקבל את הכספים עד סוף ימי חיינו.
כעת לאחר שדנו בשלושת האפשרויות המרכזיות לחישוב קצבה מתוך חסכונות פיננסים, נוכל לחשב את הקצבה הצפויה מהם. אם אנו צופים שנחסוך סכומים משמעותיים, נוכל להשתמש ביותר משיטה אחת במקביל.
לפני שתחברו את הקצבאות מכל המקורות לקצבה אחת חשוב להבין גם את הבטי המס.
מקורות הכנסה נוספים
מעבר לחסכונות הפיננסים קיימים מקורות הכנסה נוספים כגון פנסיה תקציבית ונכסי נדל"ן.
על מנת להתחשב בהכנסה המתקבלת מנכסי הנדל"ן שברשותנו יש לאסוף נתונים באשר לשכר הדירה שניתן לקבל מהם ולהוצאות השונות כגון עלויות אחזקה, עלויות מימון והחזרי הלוואות, מיסים, פרסום, תיווך ועוד. כדי להעריך נכון את ההכנסות נטו ניתן להתייעץ עם מומחי נדל"ן.
גם אם ההכנסות מהנדל"ן המניב הינם רבעוניות או אף שנתיות, כדאי לתרגם אותם להכנסה חודשית וכך להשלים את התמונה הכוללת של הערכת ההכנסות החודשיות שלכם בפנסיה.
תשלומי מס מקצבאות פנסיוניות
היציאה לגמלאות אינה פוטרת אותנו מתשלום מס הכנסה. קצבאות ממוצרים פנסיונים נחשבות להכנסה כמשכורת ולכן אנו משלמים עליהן מס הכנסה וביטוח בריאות על פי מדרגות המס שיהיו בתוקף.
לכן, אחרי שחישבנו בחריצות את סך הקצבאות ממוצרים פנסיונים והוספנו עליהם את קצבאות הביטוח לאומי יהיה עלינו לברר מהם תשלומי מס ההכנסה הצפויים.
שימו לב שמכשירים פיננסים שונים משלמים מס בגובה שונה, לדוגמא קרנות ההשתלמות פטורות ממס רווחי הון עד גבול מסוים. כדי לחשב במדויק את נושא המיסוי יש להיוועץ במומחה לנושא כרואה חשבון או יועץ מס.
כעת, סכמו את הקצבאות החודשיות נטו מכל המקורות וזוהי ההערכה להכנסה החודשית שתעמוד לרשותכם בכל חודש.
כמובן שאם מדובר במשק בית הכולל שני בני זוג יש לבצע את החישובים עבור שני בני הזוג יחד.
לסיכום ממה חיים בפנסיה
עברנו כברת דרך ארוכה בשני חלקי המאמר וראינו כיצד להעריך מה תהיה הקצבה החודשית שתעמוד לרשותנו בפנסיה.
עכשיו חשוב לשאול את עצמנו, האם קצבה זו תספיק לנו. אם התשובה היא שלילית חשוב לחפש דרכים לשיפור החיסכון והשגת היעדים.
ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי מסייע בביצוע הערכות אלה ומספק דרכי פתרון לשיפור החיסכון הפנסיוני והשגת היעדים שנקבעו.
לשאלות בנושא זה או נושאי השקעות ופנסיה אחרים, פנו עכשיו דרך הטופס בתחתית הדף.
מומלץ לפני ביצוע פעולות השקעה פיננסיות לפנות לייעוץ השקעות או ייעוץ פנסיוני.
אלא אם נכתב אחרת למעלה, המאמר נכתב על ידי רויטל דור-וילק, המספקת שרותי ייעוץ השקעות פרטי וייעוץ פנסיוני אובייקטיבי.
