בחלק הראשון של המאמר "מהו חיסכון פנסיוני ומהם מוצרים פנסיונים", קראנו על הצורך להיערך לקראת גיל הפרישה עם סכומים שיאפשרו לנו חיי רווחה. ההיערכות לקראת גיל הפרישה נעשית בכמה שלבים:
- בשלב הראשון נתכנן את ההכנסות הדרושות לנו מדי חודש בגיל הפנסיה, לדוגמא: 10,000 ש"ח בחודש. על פי תכנון הכנסות אלה נוכל לחשב את הסכום הכולל הדרוש לנו בעת הפרישה ובדוגמה זו מדובר בסכום של כ-2 מליון שקל בקירוב. בשלב השני, נערוך בדיקה מקיפה לגבי מקורות המחייה הנוספים הקיימים לנו בניכוי חובות או הלוואות. כך למשל נכלול בחישובינו פיקדונות בבנקים, נדל"ן מניב, תיק מנוהל בבית השקעות ועוד.
לאחר ריכוז המידע האמור לעיל, נוכל לחשב את ההכנסה החודשית שניתן להפיק ממקורות המחיה הללו. למשל, מהיקף מקורות בשווי של 500 אלף שקל נוכל למשוך הכנסה חודשית של כ-2,500 ש"ח.
בנוסף קיימות קצבאות מביטוח לאומי כגון קצבת זקנה, קצבת שאירים וכיוצ"ב.
הערה חשובה: קצבאות הביטוח הלאומי משתנות לאורך השנים ותלויות במצבנו האישי בזמן קבלתם בפועל. לכן, נוכל לדעת את היקף הקצבאות בפועל, רק בסמוך למועד קבלתם.
את הפער בין ההכנסה החודשית בגיל הפרישה שקבענו כיעד – בדוגמה 10,000 ש"ח – לבין ההכנסה החודשית המופקת מהמקורות (2,500 ש"ח) וקצבאות הביטוח הלאומי (נניח בדוגמה שלנו 2,078 ש"ח שהינה קצבת הזקנה לזוג נכון לאפריל 2010) יהיה עלינו לסגור בעזרת חיסכון.
לכן, אם קבענו שאנו זקוקים לעוד כ-5,400 ש"ח לחודש בגיל הפנסיה, יהיה עלינו ליצור חיסכון בהיקף של כמיליון ש"ח.
אז איך אפשר לחסוך סכום בהיקף כזה ?
במהלך עבודתנו קל יותר לחסוך ודרך מתאימה להשגת המטרה היא חיסכון באמצעות חסכונות פנסיונים כגון
ביטוח מנהלים, קרן פנסיה, קופות גמל וקרן השתלמות.
אם שכרנו הוא 10,000 ש"ח לדוגמא, הרי שבדרך כלל, אנו כבר חוסכים יחד עם המעביד כ 15%-20% מהשכר בחיסכון פנסיוני. סכום חיסכון של 1,500 ש"ח שייחסך מדי חודש במשך 30 שנים יגיע לסכום של כ-1.5 מליון ש"ח (מניחים תשואה שנתית ראלית בשיעור של 3%). אם יש לנו בני הזוג והם חוסכים במקביל אלינו, הרי שהסכום יהיה גבוה יותר.
כעת אחרי שחישבנו כמה כדאי לחסוך לפנסיה ובמשך כמה זמן, יהיה עלינו לבחור את המוצרים הפנסיונים המתאימים לנו. על מנת שנוכל לבחור, עלינו להכיר את החסכונות הפנסיונים השונים מבחינת מאפייניהם, יתרונותיהם, חסרונותיהם והתאמתם לצרכינו.
עולם הפנסיה מציע לנו 4 סוגי חסכונות פנסיונים עיקריים בהם נוכל לחסוך ולצבור כספים. חסכונות פנסיונים אלה הם: ביטוח מנהלים, קרן פנסיה, קופות גמל וקרן השתלמות.
במאמר זה, נתאר חיסכון פנסיוני בקרן פנסיה מקיפה.
הערה: קיימות קרנות פנסיה מסוגים שונים כגון, קרן פנסיה וותיקה, קרן פנסיה כללית ועוד. קרנות פנסיה אלה שונות זו מזו מבחינת תנאיהן ומאפייניהן. יש לשים לב שבמאמר זה אנו מתמקדים בקרן פנסיה מקיפה בלבד.
קרן פנסיה מקיפה מושפעת כמו כל חיסכון פנסיוני מ-3 תחומים עיקריים: תחום ההשקעות, תחום הביטוח ותחום החוק, כולל דיני עבודה ודיני מיסוי.
קרן פנסיה מקיפה – מאפיינים עיקריים:
קרן פנסיה מקיפה היא חיסכון לגיל הפרישה
השכירים מפקידים לקרן הפנסיה המקיפה כ 10%-22% ממשכורתם מדי חודש יחד עם מעסיקיהם. לעיתים,
קיימים מקרים בהם מופקדים פחות מ 10% מהמשכורת.
העצמאים מפקידים לקרן פנסיה מקיפה בדרך כלל לפי 16% מהכנסתם. ההפקדות לקרן הפנסיה המקיפה משמשות בחלקן הגדול (מעל 92%) לצבירת חיסכון לגיל הפרישה, שהינו גיל 64 לאשה וגיל 67 לגבר.
בנוסף, ניתן לבקש ולהתחיל לקבל קצבה מקרן הפנסיה המקיפה בגיל פרישה מוקדם, אשר נכון לאפריל 2010, הוא גיל 60, אך יש לשים לב לתנאים לכך.
סכום ההפקדה המקסימאלי בקרן פנסיה מקיפה והחלופות להפקדת סכומים עודפים
נכון לאפריל 2010, קיימת מגבלת הפקדה לקרן פנסיה מקיפה ולא ניתן להפקיד בה מעבר ל 20.5% ממשכורת של כ-16,000 ש"ח (פעמיים השכר הממוצע במשק). מגבלה זו שוות ערך להפקדה של כ 3,280 ש"ח לחודש לחוסך. כלומר, השכירים (יחד עם מעסיקם) יפקידו מ10%-22% משכורתם ולא יותר מ 3,280 ש"ח לחודש ואילו
העצמאים יפקידו 16% מהכנסתם ולא יותר מ 3,280 ש"ח לחודש.
אם המשכורת של השכיר או ההכנסה של העצמאי גבוהות וההפקדות עבורם עולות על 3,280 ש"ח לחודש, הרי שיש למצוא פתרון נוסף עבור הפקדת הכספים הנוספים המגיעים להם לחיסכון הפנסיוני. מלבד מגבלת ההפקדה בקרן הפנסיה המקיפה קיימת גם מגבלה על הפקדות שמקבלות הטבה מטעם מס הכנסה. השכירים והעצמאים מתחשבים כמובן גם במגבלות אלה ומפקידים בדרך כלל גם לפיהן כדי למקסם את הטבות המס.
לגבי ההפקדות העודפות העולות על 3,280 ש"ח לחודש, קיימות כמה חלופות אפשריות. כך למשל, ניתן להפקיד את ההפקדות הנוספות לביטוח מנהלים או לפוליסת חיסכון במעמד קופת גמל לשכירים (קופת גמל שהיא פוליסה) הכוללת ביטוחים נלווים. בנוסף, חלק מהחוסכים נוהגים להפקיד את הכספים הנוספים בקרן פנסיה כללית כי היא אינה מגבילה את הסכומים להפקדה. עם זאת, רוב קרנות הפנסיה הכלליות הינן מסוג פנסיית יסוד (בשונה
מפנסיה מקיפה) כלומר הן אינן מציעות ביטוחים נלווים לנכות ולשאירים ואת מאפיין השחרור, עליו נדון בהרחבה בהמשך המאמר. לכן, לא תמיד ניתן להתייחס לקרן פנסיה כללית כחלופה מתאימה.
כמו כן, קיימת אפשרות להפקדת הכספים הנוספים תוך הצטרפות לקופת גמל במעמד שכיר (קופת גמל שאינה פוליסה, ז"א ללא אפשרות לקבל ביטוח אובדן כושר עבודה בתוכה) ולרכוש את הביטוחים הנלווים בנפרד.
בדרך כלל ניתן למצוא קופות גמל שאינן פוליסות בבתי השקעות. חלופה זו של קופת גמל במעמד שכיר, שאינה פוליסה, בתוספת רכישה נפרדת של ביטוחים, אינה מכסה בדרך כלל את מאפיין השחרור ולכן לא תמיד מתאימה לחוסך.
הרכב הפקדות בקרן פנסיה מקיפה
הרכב הפקדות השכיר והמעסיק בקרן פנסיה מקיפה מחולקות בדרך כלל כך ש:
- המעסיק מפקיד עבור פיצויי פיטורין סכום השווה לכ0%-8.33% מהשכר.
הערה: לעיתים מעסיקים לא יחסכו עבור מתן הפיצויים וישלמו אותם ממקורות אחרים. - המעסיק מפקיד עוד 5%-7.5% מהשכר עבור חלק התגמולים לצורך צבירת החיסכון ורכישת הביטוחים הנלווים.
- השכירים מפקידים עוד 5%-7% מהשכר עבור חלק התגמולים לצורך צבירת החיסכון ורכישת הביטוחים הנלווים.
נזכור כי בקרן פנסיה מקיפה אסור לסך ההפקדות לעלות על 20.5% ממשכורת/הכנסה של כ-16,000 ש"ח (פעמיים השכר הממוצע במשק). כלומר סך ההפקדות בקרן פנסיה מקיפה לא יעלה על כ-3,280 ש"ח לחודש. לכן, שיעור ההפקדות מהמשכורת צריך להיות מותאם למגבלה זו וניתן לשנותו בהתאם למקרה.
כך למשל, אם השכיר מרוויח פחות מ-16,000 ש"ח לחודש הרי שניתן להפקיד עבורו לפי 22.83% מהמשכורת (יותר מ 20.5%) כך ש 8.33% יופקדו לפיצויי פיטורין, 7.5% לתגמולי מעביד ו 7% לתגמולי עובד ובלבד שסך ההפקדה אינה עולה על 3,280 ש"ח.
אם השכר הוא 16,000 ש"ח הרי שניתן לשנות את שיעורי ההפקדה כך שההפקדות יהיו 6% לפיצויי פיטורין, 7.5% לתגמולי מעביד ו7% לתגמולי עובד.
כמו כן, ישנם שכירים המפקידים כך:
8.33% לפיצויי הפיטורין, 5% לחלק תגמולי המעביד ו5% לחלק תגמולי העובד. אצל חלק מהשכירים ההפקדות מורכבות מ 5% לחלק תגמולי המעביד ועוד 5% לחלק תגמולי העובד ללא כל הפקדה לפיצויי הפיטורין.
3 מטרות ההשקעה בקרן הפנסיה המקיפה
3 מטרות ההשקעה בקרן הפנסיה המקיפה הן: חיסכון לגיל פרישה, רכישת ביטוח חיים ורכישת ביטוח למקרה נכות – החוסך בקרן פנסיה מקיפה מקבל הגנה פיננסית מפני שלושה מצבים:
- חיים קצרים – בעת קרות מות החוסך, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, תהיה משפחתו זכאית לקצבת שאירים.למעשה קרן הפנסיה המקיפה מבטחת את חיי החוסך בביטוח חיים ומבטיחה למשפחתו הכנסה שוטפת. חוסכים שהינם רווקים ללא בני זוג וללא ילדים יכולים לוותר על ביטוח החיים ולא לשלם תמורת הכיסוי הביטוחי עבור השאירים.קרן הפנסיה המקיפה תתיר ויתור כאמור למשך תקופה קצובה (בדרך כלל עד שנתיים). עם סיום התקופה הקצובה, אם החוסך עדיין רווק ללא ילדים יוכל לבקש פטור מחודש מדמי הסיכון עבור ביטוח השאירים. עם מותו של הרווק ללא ילדים יקבלו המוטבים את החיסכון שנצבר לו ואם אין מוטבים יקבלו זאת היורשים.
- נכות – נכות בטרם ההגעה לגיל הפרישה, מזכה את החוסך בקצבת נכות ושחרור מתשלום ההפקדות לקרן הפנסיה המקיפה.קרן הפנסיה המקיפה מבטחת את החוסך במקרה נכות ומבטיחה לו הכנסה שוטפת. הפיצוי מחושב על פי שיעור הנכות שנקבע לחוסך. נכות ששיעורה מעל 75% תחשב לנכות מלאה ותזכה את החוסך במלוא הפיצוי האפשרי. נכות חלקית ששיעורה בין 25%-75% תזכה את החוסך בפיצוי חלקי. עם מותו
של הנכה זוכים שאריו לקצבה. אם אין שאירים יקבלו את הכספים מוטבים שייקבעו ואם אין מוטבים יקבלו זאת היורשים. - חיים ארוכים – הגעה לגיל פרישה מזכה את החוסך בקצבת זקנה.קרן הפנסיה המקיפה מאפשרת לחוסך לצבור דרכה חיסכון לגיל הפרישה ומנהלת את השקעותיו. קצבת הזקנה תחושב בהתאם לסכום שצבר החוסך עד לפרישה. עם מותו של הפנסיונר זוכים שאריו לקצבה.אם בחר הפנסיונר במסלול בו הובטח לו תשלום של מספר קצבאות מינימאלי, למשל מינימום של 240 קצבאות, הרי שאם הלך לעולמו בטרם קיבל את כל 240 הקצבאות ואין לו שאירים, יקבלו המוטבים את יתרת הקצבאות שטרם שולמו ואם אין מוטבים יקבלו זאת היורשים.
חישוב המשכורת הקובעת ושיעור ההפקדות המקובל בקרן פנסיה מקיפה
הפקדותינו כשכירים יחד עם מעסיקנו לחלק התגמולים (לא הפיצויים) לקרן הפנסיה המקיפה נעשות, כפי שראינו למעלה, על פי אחוזים מוסכמים מהמשכורת למשל 10%, 11.5%, 12%, 13% ו 14.5%. הפקדותינו כעצמאים לקרן הפנסיה המקיפה נעשות לרוב על פי שיעור של 16% מהכנסותינו.
קרן הפנסיה המקיפה משתמשת בשיעורי ההפקדות האמורים במספר חישובים שהיא מבצעת. חישובים אלה כוללים בין היתר חישובים של סכום הכיסוי הביטוחי שיירכש עבור החוסך. הכיסוי הביטוחי מבטיח תשלום של קצבת
נכות לחוסך אם יהפוך לנכה לפני הגיעו לגיל פרישה.
כמו כן, כיסוי ביטוחי נוסף מבטיח תשלום קצבת שאירים לשאריו של החוסך, אם החוסך ילך לעולמו לפני גיל
הפרישה. סכום קצבאות הנכות וקצבאות השאירים, נקבע בקירוב על פי אחוזים מהמשכורת או מההכנסה של החוסך. עם זאת, לקרן פנסיה מקיפה חישובים משלה ויש להכירם על מנת להבין מה באמת הכיסוי הביטוחי שאנו רוכשים עבור עצמנו ועבור השאירים שלנו.
אחד החישובים הראשונים שמבצעת קרן הפנסיה המקיפה הוא של המשכורת הקובעת (או ההכנסה הקובעת לעצמאים). חישוב המשכורת הקובעת או ההכנסה הקובעת נעשה בדרך כלל על ידי חלוקת סכום ההפקדות בפועל (הפקדה לסכום התגמולים ללא חלק הפיצויים) בשיעורי ההפקדות.
שיעורי ההפקדות נקבעים (בדרך כלל) על פי שיעורם בפועל, למשל 10% או 11.5% וכדומה.
לדוגמא: אם הופקדו עבורנו 1,450 ש"ח בקרן הפנסיה המקיפה לפי 14.5% משכרנו לתגמולי מעביד + עובד, הרי שקרן הפנסיה תחשב את המשכורת הקובעת על ידי חלוקת 1,450 ש"ח ב 14.5%.
כלומר המשכורת הקובעת תהיה 10,000 ש"ח.
עם זאת, קיימות קרנות פנסיה מקיפות המחשבות את המשכורת הקובעת לפי שיעורי הפקדות שונים מאלה שאנו מפקידים בפועל. כך לדוגמא, כאשר מפקידים עבורנו לפי שיעורים הנמוכים מ 10%, קרן הפנסיה תחשב את
המשכורת הקובעת על ידי חלוקת ההפקדה ב 10%.
כמו כן, ייתכנו מצבים נוספים בהם חישוב המשכורת הקובעת ייעשה לפי שיעורים השונים מאלה שיהיו בפועל. מצבים כאלה עלולים לפגוע בחוסך כיון שהם מחשבים משכורת קובעת הנמוכה מהמשכורת בפועל והיקף ביטוחים
נמוך מדי.
דוגמא: אם שכרנו הוא 10,000 ש"ח ומפקידים לנו לפי 5% לתגמולים (2.5% העובד+ 2.5% המעביד) הרי שסך ההפקדה החודשי הוא 500 ש"ח. כדי לחשב את המשכורת הקובעת תחלק קרן הפנסיה המקיפה את ה 500 ש"ח ב 10% ונקבל משכורת קובעת של 5,000 ש"ח. הבעיה הנוצרת כאן היא שקרן הפנסיה המקיפה תבטח אותנו ואת שארינו לפי סכום הנגזר ממשכורת זו ולא לפי המשכורת שאנו באמת מרוויחים.
ישנן גם מקרים אחרים בהם קרנות פנסיה מקיפות יחשבו את השכר הקובע על פי שיעורי הפקדות הגבוהים מאלה שבפועל. לכן, מומלץ לקרוא את התקנון של קרן הפנסיה המקיפה בעת ההצטרפות ואת השינויים שמוכנסים בו מדי שנה ולוודא כי דרך חישובה של המשכורת הקובעת יהיה לפי שיעור ההפקדות בפועל.
כמו כן, מומלץ להודיע לקרן הפנסיה המקיפה בכתב מהם שיעורי ההפקדה בפועל ולבדוק מדי שנה בדו"ח השנתי שהמשכורת הקובעת אכן מחושבת לפיהם.
חישוב השכר הקובע לקצבת שאירים וקצבת נכות
חישוב המשכורת הקובעת או ההכנסה הקובעת שתיארנו מעלה, הוא השלב הראשון בחישובים והוא משמש את
קרן הפנסיה המקיפה לחישוב השכר הקובע לקצבת שאירים וקצבת נכות. השכר הקובע לקצבת שאירים וקצבת נכות הוא בדרך כלל ממוצע המשכורת הקובעת ב 3 או 12 החודשים האחרונים.
השכר הקובע לקצבת שאירים וקצבת נכות הוא הבסיס ממנו מחשבים את הקצבה שתשולם לשאירים או לחוסך הנכה. כלומר, קרן פנסיה מקיפה תחשב את קצבת השאירים או קצבת הנכות על ידי הכפלת השכר הקובע לקצבת שאירים וקצבת נכות באחוז הביטוח שרכשנו. אחוז הביטוח שאנו רוכשים מוצע לנו במסלולי ביטוח בקרן הפנסיה המקיפה.
מסלולי הביטוח מוצעים לנו על פי מין החוסך, גיל ההצטרפות לקרן הפנסיה המקיפה וכן אחוז ההפקדות מהשכר. אנו יכולים לבחור האם אנו רוצים מסלול המבטיח לשארינו 100% מהשכר הקובע לקצבת שאירים וקצבת נכות או אחוז נמוך יותר כגון 70%.
בנוסף, אנו בוחרים במסלול ביטוח שמציע ביטוח למקרה נכות כמו למשל 75% מהשכר הקובע לקצבת שאירים וקצבת נכות. חשוב לקרוא את נספח מסלולי הביטוח בתקנון קרן הפנסיה המקיפה כיון שהוא מפרט את אחוזי הביטוח שניתן לרכוש בכל אחד מהמסלולים.
לקרנות הפנסיה המקיפות תקנונים שונים וניתן למצוא בהם מסלולי ביטוח שונים. לאחר קריאת הנספחים נוכל להבין מה האפשרויות העומדות בפנינו ולבחור את מסלול הביטוח המתאים לדרישותינו וצרכינו כחוסכים ושאירים.
לסיכום
במאמר זה דנו במאפייניה של קרן פנסיה מקיפה כולל מטרות ההשקעה בקרן הפנסיה המקיפה, היקף הסכום המושקע ותקופת החיסכון.
בנוסף, הבנו מה תפקידה של המשכורת הקובעת לקצבת שאירים וקצבת נכות לצורך קביעת היקף הביטוחים שאנו רוכשים דרך קרן הפנסיה המקיפה.
בחלקו השני של המאמר – מהו חיסכון פנסיוני ומהם מוצרים פנסיונים – קרן פנסיה מקיפה – מאפיינים עיקריים – חלק ב' – נדון במאפיינים מתחום הביטוח כגון עלויות הביטוחים ומסלולי הביטוח בקרן הפנסיה המקיפה.
לשאלות בנושא זה או נושאי השקעות ופנסיה אחרים, פנו עכשיו דרך הטופס בתחתית הדף.
מומלץ לפני ביצוע פעולות השקעה פיננסיות לפנות לייעוץ השקעות או ייעוץ פנסיוני.
אלא אם נכתב אחרת למעלה, המאמר נכתב על ידי רויטל דור-וילק, המספקת שרותי ייעוץ השקעות פרטי וייעוץ פנסיוני אובייקטיבי.
