אינפלציה הינו תהליך של עלייה מתמשכת ברמת המחירים במשק. הדבר מביא לירידה בערך הכסף שאנו מחזיקים, ולפגיעה בכוח הקנייה.
אינפלציה נמדדת לרוב באמצעות מדד המחירים לצרכן, המשקף את השינוי הממוצע במחירי סל מוצרים ושירותים שנצרכים על ידי משקי הבית.
בישראל האינפלציה נמדדת על ידי "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [למ"ס]"
סוגי האינפלציה העיקריים
אינפלציית ביקוש (Demand-Pull Inflation)
זו נגרמת כאשר הביקוש למוצרים ושירותים גבוה מההיצע. באופן טבעי זה מוביל לעליות מחירים.
אינפלציית עלות (Cost-Push Inflation)
נובעת מעלייה בעלויות הייצור, כגון שכר, חומרי גלם, אנרגיה. יכול גם להגרם מעליה במכסים כאשר התשומות מיובאות.
עליות אלו דוחופות לעליית מחירים.
אינפלציה מובנית (Built-In Inflation)
איפלציה זו קשורה לציפיות הציבור לעליות מחירים בעתיד הנראה לעין.
היפר-אינפלציה (Hyperinflation)
מצב קיצוני בו המחירים עולים בקצב מהיר מאוד. הדבר מתרחש לרוב בעקבות אובדן אמון מוחלט במטבע המקומי. מה שמריץ את הקונים לרכוש מוצרים מיד עם קבלת כספים, מי הפחד שתוך זמן קצר המטבע מאבד מאוד מכח ההקניה.
בישראל חווינו היפר-אינפלציה בשנות השמונים של המאה ה-20. בשיאה הייתה מעל 400% בחישוב שנתי.
דפלציה ואינפלציה שלילית
זהו מצב הפוך לאינפלציה הרגילה, בו המחירים יורדים לאורך זמן. עלול להתרחש בתקופות מיתון ולהוביל לירידה בהשקעות וצריכה.
סיכום אינפלציה
שמירה על אינפלציה מתונה ויציבה (אחוזים בודדים לשנה) הינה מטרה מרכזית של בנקים מרכזיים. זאת מכיוון שאינפלציה גבוהה פוגעת בחסכונות וביציבות הכלכלית, בעוד אינפלציה נמוכה מדי או שלילית עלולה לעכב את הצמיחה.
