שאלה:
הבת שלי התפטרה מעבודתה לצורך טיול לחו"ל, אחרי שנתיים עבודה. כאמור לא קיבלה פיצויים מהמעביד, הואיל והיא התפטרה מרצונה.
המעביד פתח לה קרן פנסיה מגדל מקפת אישית ביולי 2012. ביתי רווקה בת 22 ללא ילדים.
השאלה: האם לבקש מהמעביד שחרור הכספים בקרן הפנסיה לטובת הבת או להשאיר המצב כמו שהוא. מה לעשות עם כספי הפיצויים בקרן למשוך או להשאיר. משכורתה הייתה כ-4000 ש"ח.
שאלה נוספת ביקשנו לשנות מסלול ללא שאירים ובכל זאת המסלול נישאר מסלול בסיס זה בסדר? נכון לדו"ח שנתי האחרון כתוב הורה 10 אחוז ובן זוג 60 אחוז. את השינוי ביקשנו ב-27.10.12 לא קיבלנו עדיין אישור רישמי לשינוי.
בבקשה תשובתכם, יהודה
תשובה:
שאלתך מורכבת מכמה תתי שאלות ונענה על כל חלק בנפרד.
חוק פנסיה חובה – חובת המעסיק להפקיד עבור עובדיו, כספים בחסכון פנסיוני
אמנם לא שאלת על כך, אבל מתוך הנתונים שפרטת כנראה מגיעים לבתך כספים נוספים מעבר לאלה שנחסכו לה.
כתבת שבתך התפטרה לאחר שעבדה במשך שנתיים. מאחר והיום אנו באפריל 2013 הרי שהיא החלה לעבוד באפריל 2011 או בסמוך לו.
בתקופה זו חל חוק פנסיה חובה (ובשפה מסובכת : צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז – 1957). חוק זה למעשה שהחל ב 2008, חייב את המעסיק להפקיד עבור עובדיו, כספים בחסכון פנסיוני וזאת עד 6 חודשים מתחילת עבודתם. חלק מהעובדים אף זכאים במקרים מסוימים לחסכון מיידי או עד 3 חודשים לאחר תחילת עבודתם.
החוק הזה חייב את המעסיקים להפקיד שיעורים הולכים וגדלים מהמשכורת (עד תקרת שכר מסוימת) ולחסוך אותם בחסכון פנסיוני על שם העובד.
להלן חלוקת ההפקדות של העובד והמעסיק לפי השנים מתחילת חוק פנסיה חובה.
| החל מיום | הפרשות העובד | הפרשות המעסיק | הפרשות המעסיק לפיצויים | סה"כ |
| 1.1.2008 | 0.833% | 0.833% | 0.834% | 2.5% |
| 1.1.2009 | 1.66% | 1.66% | 1.68% | 5% |
| 1.1.2010 | 2.5% | 2.5% | 2.5% | 7.5% |
| 1.1.2011 | 3.33% | 3.33% | 3.34% | 10% |
| 1.1.2012 | 4.16% | 4.16% | 4.18% | 12.5% |
| 1.1.2013 | 5% | 5% | 5% | 15% |
| 1.1.2014 | 5.5% | 6% | 6% | 17.5% |
לכן, מתוך הנתונים שפרטת, לא ברור מדוע הבת זכתה להפקדות רק מיולי 2012. על פי נתונים אלה היה המעביד אמור להתחיל לחסוך לה כבר באוקטובר 2011 (6 חודשים אחרי אפריל 2011) או בסמוך לכך.
- בעיקרון ב 2011 היה אמור המעביד לחסוך לה 3.33% מהמשכורת לתוך קרן הפנסיה עבור חלק שנקרא תגמולי מעביד – 133.2 ש"ח ועוד 3.34% מהמשכורת לתוך החלק שנקרא פיצויי פיטורין – 133.6 ש"ח.
כמו כן, המעביד היה אמור לנכות מהמשכורת שלה עוד 3.33% עבור תגמולי עובד – 133.2 ש"ח. חלק זה, הינו על חשבון העובדת ואמור היה להירשם בתלוש המשכורת שלה.
סך הכל הפקדות 10% מהמשכורת.בהנחה שהמשכורת היא 4,000 ש"ח, הרי שההפקדה החודשית שוות ערך ל 400 ש"ח.
על פי הנחתנו, על המעסיק היה לדאוג ל 3 הפקדות במהלך 2011 ( אוקטובר, נובמבר ודצמבר) – סך הכל 1,200 ש"ח. 804.4 ש"ח מתוך ה 1,200 ש"ח היו אמורים להיות על חשבון המעביד. - לפי חוק פנסיה חובה ב 2012 היה המעביד אמור להפקיד לפי שיעורים גבוהים יותר כך שיופקדו:
4.16% לחלק תגמולי מעביד – על חשבון המעביד – 166.4 ש"ח
4.18% לחלק הפיצויים – על חשבון המעביד – 167.2 ש"ח
ועוד 4.16% על חשבון העובדת? 166.4 ש"ח.סך הכל הפקדות 12.5% ממשכורת של 4,000 ש"ח – או 500 ש"ח לחודש, לכן, אם נניח שהבת לא קבלה את ההפקדות בין ינואר 2012- יוני 2012, הרי שמדובר בעוד 6 הפקדות או 3,000 ש"ח חסרים. 2001.6 ש"ח מתוך ה 3,000 ש"ח היו אמורים להיות על חשבון המעביד. - כדי להיות בטוחים מה התקבל ומה לא, יש לבדוק את כל תלושי המשכורת של הבת ולבדוק האם נוכו בהם תשלומים לקרן הפנסיה.
בנוסף, יש לבדוק את הסכם ההעסקה שלה וללמוד על הזכויות שהוקנו לה (ייתכן שהובטחו לה הפקדות גבוהות מאלה המוקנות על פי חוק פנסיה חובה).
כמו כן, יש לבחון את ההפקדות שהופקדו בפועל לקרן הפנסיה ולוודא שהן כוללות גם את ההפקדות האמורות לעיל.במידה ויתגלו פערים בין הנתונים מעלה לבין המצב בפועל מומלץ להתייעץ עם עורכי דין מומחים לדיני עבודה על מנת להחליט כיצד לטפל בנושא בצורה אופטימאלית.
פיצויי פיטורים
בשאלה נכתב בתחילה שהבת לא קבלה פיצויי פיטורים כיון שהתפטרה. עם זאת, נשים לב שהיא כן קבלה אותם דרך קרן הפנסיה המקיפה. הזכאות לפיצויי הפיטורים מתקיימת כאן, למרות שהבת התפטרה. חוק פנסיה חובה קובע כי הכספים שיחסכו כפיצויים עבור העובד יהיו שלו (למעט מקרים חריגים). זהו מאפיין חשוב ויפה שנועד להגן על העובדים ונמצא בחוק פנסיה חובה.
המעביד אמור לשחרר לידי הבת את הכספים, כיון שהיא סיימה את עבודתה אצלו ואכן כדאי לפעול לקבלת מכתב שחרור רשמי. כלומר, המעביד צריך לשחרר לידי הבת גם את כספי הפיצויים וגם את כספי התגמולים (ראה למעלה פירוט ההפקדות).
לגבי שחרור כספי הפיצויים. עקרונית הבת אכן יכולה למשוך אותם באופן חד פעמי. בנוסף, מאחר ומדובר בשכר נמוך יחסית, סביר להניח שלא תצטרך לשלם על כך מס הכנסה. עם זאת, למרות האפשרות הקיימת למשיכה, חשוב שהבת תשקול את השארת הכספים לטובת הפנסיה העתידית שלה.
רבים נוהגים למשוך את כספי הפיצויים בעת עזיבת עבודה במקום להשאירם בחסכון הפנסיוני. מנהג זה פוגע בחיסכון ומקטין את הקצבה בעת הפרישה. דווקא עכשיו כשהבת צעירה, אלפי השקלים האלה שחסכה ימשיכו לצבור תשואה במשך עשרות שנים וסביר שישפיעו לטובה על גודל הקצבה שתקבל לאחר הפרישה.
ביטוחים אישיים בקרן פנסיה
מלבד נושא הכספים החשוב כמובן, יש גם לדאוג להמשכיותם של הביטוחים הקיימים בקרן הפנסיה ולשימור תקופת האכשרה ? ההסבר בהמשך.
בעת עזיבת מקום עבודה או הפסקת הפקדות ניתנת לנו תקופה ראשונית שנקראית תקופת אורכה ובמהלכה נשמרים לנו הביטוחים ותקופת האכשרה. תקופה זו נמשכת בדרך כלל 3 חודשים ולעיתים אף 5 חודשים. מייד עם סיום תקופה ראשונה זו יתבטלו הביטוחים שהיו לנו, אלא אם כן נבקש להפעיל את מאפיין הריסק הזמני.
עם הפעלת הריסק הזמני נשמרים הביטוחים, הקיימים בקרן הפנסיה, לפרק זמן מוגבל. בחלק מהמקרים ניתן להינות מהריסק הזמני עד 24 חודשים מתחילת הפסקת ההפקדות. בעת הפעלת הריסק הזמני נחויב רק בעלות הביטוחים. עלויות אלה, נמוכות בדרך כלל ומהוות רק חלק קטן מההפקדות שהיו לפני שעזבנו את מקום העבודה. בעת הפעלת הריסק הזמני, נוכל לבקש כי קרן הפנסיה תגבה את העלויות ישירות מתוך הכספים, שכבר צבורים כחיסכון בקרן ואז לא נדרש לשלם מכיסנו.
בעיקרון, קיימים שני ביטוחים בתוך קרן פנסיה מקיפה. הביטוח הראשון הוא ביטוח שאירים שנועד להבטיח לשאירים (בן/בת זוג וילדים ולעיתים אף הורים) קצבה גם אם הלכנו לעולמנו לפני גיל הפרישה. ציינת בשאלה כי בקשתם לבטל את ביטוח השאירים ואכן מאפשרים לרווקים/רווקות ללא ילדים לבטל ביטוח זה ולא לשלם תמורתו. בדרך כלל, הפטור נמשך שנתיים ואחר כך אם מעוניינים שוב לקבלו, יש לבקש אותו באופן יזום.
הביטוח השני שקיים דרך קרן פנסיה מקיפה הוא ביטוח נכות שהינו למעשה ביטוח אובדן כושר עבודה. ביטוח זה מאפשר לחוסכים שנקלעים לאובדן כושר עבודה (בהתאם להגדרות המפורטות בתקנון קרן הפנסיה) לקבל קצבה חודשית שתחליף באופן חלקי את השכר שהיה להם עד אז.
שוויים של הביטוחים האמורים גבוה לאין ערוך מהחיסכון הכספי שצוברים כעבור מעט שנים בקרן הפנסיה (כמו שצברה הבת). אם נחשב את שוויה הנוכחי של קצבת השאירים וקצבת הנכות המקסימאלית לה הייתה זכאית הבת (חס וחלילה) הרי שבהנחה שקצבה כאמור הייתה משולמת כל חודש במשך עשרות שנים, נגיע לסכומים גבוהים מאוד.
מלבד שוויים של הביטוחים, נצברת לנו תקופת וותק הנקראית תקופת אכשרה שהינה חשובה לאיכות הביטוחים. הרעיון הוא שהחוסך מבוטח כבר מהחודש הראשון שבו הצטרף לקרן הפנסיה המקיפה. עם זאת, אם החוסך סבל מבעיה רפואית, ליקוי רפואי או עבר תאונה לפני הצטרפותו לקרן הפנסיה הוא אינו מבוטח לגבי בעיות אלה, אלא כעבור תקופת אכשרה של 60 חודשים.
תחילתם של הביטוחים היא בעת ההצטרפות לקרן הפנסיה המקיפה. החוסך מתבקש לעיתים למלא הצהרת בריאות ולענות על שאלות לגבי בעיות רפואיות קיימות ותאונות שעבר. קרן הפנסיה מקבלת את החוסך לביטוחים בהנחה שמילא את ההצהרה כיאות ובגילוי מלא. קרן הפנסיה יכולה להחריג את הבעיות הרפואיות שציין החוסך. במידה ובעיה רפואית מסוימת הוחרגה, הרי שאם החוסך יאבד את כושר עבודתו כתוצאה מאותה בעיה שהוחרגה או חס וחלילה ילך לעולמו כתוצאה מאותה בעיה הוא או שאריו לא יהיו זכאים לקבל את הקצבה שנובעת מהביטוחים.
אם קרן הפנסיה בחרה שלא להחריג את הבעיות הרפואיות שציין החוסך, הרי שעדיין עומדת לרשותה מגבלת תקופת האכשרה שאורכה 60 חודשים.
לכן, אם קרה מקרה ביטוח והחוסך איבד את כושר עבודתו או נפטר לפני פרישה, תבדוק קרן הפנסיה מה היה הגורם לכך. אם יתגלה כי הגורם למקרה הביטוח, היה הבעיות שהיו לחוסך טרם הצטרפותו לקרן הפנסיה, הרי שיהיה עליו להוכיח שחלפה תקופת האכשרה. אם עדיין לא חלפו 60 חודשים מאז ההצטרפות לקרן, הרי שבמקרה זה, בו הגורם למקרה הביטוח היה בעיות שהיו לחוסך טרם הצטרפותו, החוסך או שאיריו לא יהיו זכאים לקצבאות הנובעות מהביטוחים.
לאחר שחלפו 60 החודשים הראשונים מההצטרפות, אנו מוגנים מבחינה ביטוחית כמעט בכל מקרה (למעט ההחרגות שנרשמו) וכל עוד אנו ממשיכים לשלם את ההפקדות לקרן הפנסיה.
הוותק שהושג ומילוי תקופת האכשרה מזכים אותנו בביטוחים עם ערך. לכן, כל כך חשוב לשמור על הוותק ועל המשכיות הביטוחים. כך, בעת עזיבת מקום עבודה או הפסקת ההפקדות נוכל להפעיל את הריסק הזמני ולשמור על המשכיות הביטוחים תמורת עלות נמוכה יחסית.
חשוב לדעת כי כאשר חלה הפסקה של מעל ל 3-5 חודשים בהפקדות השוטפות לקרן פנסיה מקיפה, הביטוחים מתבטלים ותקופת האכשרה מתאפסת. אם וכאשר מחליטים לחזור ולהפקיד בקרן הפנסיה לאחר הפסקה כאמור, הרי שתקופת האכשרה מתחילה מחדש ונספרת מרגע חידוש ההפקדות.
אם כן, על מנת לא לאבד את הביטוחים ואת תקופת האכשרה, יש לבקש להפעיל ריסק זמני. כך, גם איננו עובדים, אם חס וחלילה יקרה משהו נהיה מבוטחים לפחות באופן חלקי על פי תנאי הקרן.
בנוסף, מצב הריסק הזמני יאפשר לנו לחזור ולהפקיד כספים כאשר נחזור לעבוד וזאת ללא צורך למלא הצהרת בריאות חדשה תוך שמירה על תקופת האכשרה שכבר צברנו. אם לא נבקש ריסק זמני, הרי שכאשר נבקש לחדש את ההפקדות נדרש למלא הצהרת בריאות מחודשת שייתכן ותגרור החרגות חדשות וכן נתבקש לצבור מחדש את תקופת האכשרה. נשים לב שחשוב לפעול מהר כי אם עברו שלושה חודשים מאז הפסקת ההפקדות (לפעמים יש עד חמישה חודשים, אבל עדיף לא לקחת סיכון) , כבר לא ניתן להפעיל את הריסק הזמני.
ביטוח השאירים
למרות בקשתכם, נראה כי ביטוח השאירים טרם בוטל. ניתן לקבוע זאת מכיוון שמסלול בסיס הוא מסלול המכיל ביטוח שאירים. בנוסף, כתבתם שהדו"ח השנתי של קרן הפנסיה, מציין כי בן הזוג יזכה ל 60% מהמשכורת הקובעת לנכות ושאירים ואילו ההורה יזכה ל ממשכורת זו 10%. על מנת לוודא שבקשתכם מולאה יש לכתוב מכתב רשום עם אישור מסירה לקרן הפנסיה. צרפו למכתב זה את העתק הבקשה המקורית או כל הוכחה על כך שבקשתם את השינוי. שימו לב כי אם יש לכם את ההוכחה לבקשתכם, כי אז יהיה עליהם לבצע אותה רטרואקטיבית, מה שאמור להעביר חזרה כספים שנגבו עבור הביטוח חזרה לתוך החיסכון בקרן.
התשובה נכתבה על ידי רויטל דור-וילק, יועצת השקעות ופנסיה.
אין לראות בתשובות אלו כמתן ייעוץ השקעות ו/או יעוץ פנסיוני. מומלץ לקבל ייעוץ מוסמך לפני לפני ביצוע פעולות השקעה או שינויים בתיק הפנסיוני.
יש גם לכם שאלה בנושאי השקעות ופנסיה, לפרטים כנסו לדף שליחת שאלה ליועצת השקעות ופנסיה.
