בשנת 2008 (שנת משבר הסאבפריים בשוק ההון) נולד רעיון המטבעות המבוזרים. המטבעות המבוזרים נקראים גם בשם מטבעות קריפטוגרפים. נכון ל 2022 יש אינספור מטבעות קריפטוגרפים והמטבע הקריפטוגרפי המפורסם ביותר הוא הביטקויין.
למרות שחלפו 14 שנים מאז נוצר הרעיון, המשקיעים חלוקים בדעותיהם באשר למטבעות הקריפטוגרפים:
- יש את אלה הטוענים כי השקעה במטבעות קריפטו הינה השקעה טובה.
- יש אחרים שאומרים שהשקעה במטבעות קריפטו הינה השקעה מסוכנת ולא ברור מה עתידם של מטבעות אלו.
- ויש רבים שלא מצליחים להבין מה זה אומר.
בזמן שנמשך הוויכוח על רמת הסיכון של השקעה במטבעות הקריפטו ובאיזה (אם בכלל) כדאי להשקיע (יש עשרות רבות של מטבעות שונים). אנו רואים את הפוטנציאל האמיתי בטכנולוגיה, בה נסחרים מטבעות אלו.
טכנולוגיית בלוקצ'יין - Blockchain
כיום, עסקאות פיננסיות שקשורות להעברת כספים, רכישת ניירות ערך, מכירת מטבע חוץ וכיוצ"ב מבוצעות ונרשמות במחשבים של הגופים הפיננסים. המידע על פעולות אלה, נשמר בשרתים של מוסדות מוסדיים גדולים. כגון בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות ובבורסות השונות.
המידע לגבי כל עסקה ועסקה ימצא בשרתים של המוסד הפיננסי הרלוונטי.
לדוגמה: אם יוסי רכש מניה מרחל, הרי שלאחר אישור העסקה וביצועה בפועל, פרטיה ישמרו בשרתים של הבורסה. שם נמצא הרישום הקובע על ביצוע העסקה והבעלות החדשה על המניה.
טכנולוגיית הבלוקצ'יין מאפשרת בדיקה, ביצוע ושמירה של עסקאות כדוגמת אלה במערכת מבוזרת, כך, כל התהליך מנוהל בו זמנית דרך שרתים רבים, השומרים ומתעדים את פרטי העסקה.
טכנולוגיית הבלוקצ'יין המאפשרת את שמירת פרטי העסקאות במספר שרתים, מונעת מצב בו רק גוף פיננסי אחד שולט ושומר על המידע. בנוסף, טכנולוגיית הבלוקצ'יין, מקטינה את החשיפה לשינוי ופגיעה מכוונת במידע. הרבה יותר קשה לפגוע במידע אם הוא קיים בו זמנית במספר רב של שרתים. כי גם אם שרת אחד נפגע הרי שהמידע נשמר על שאר השרתים וכך זכויותיהם של המשקיעים אמורות להישמר טוב יותר.
רבים מאמינים שטכנולוגיית הבלוקצ'יין. אמורה להיות בטוחה יותר, הודות לעובדה שהיא לא נשלטת על ידי גוף בודד וכי היא העתיד מבחינת שיטת רישום עסקאות פיננסיות,
תוכלו למצוא סרטונים רבים ביוטיוב המסבירים מהו בלוקצ'יין, תמצאו כאן אחד מהם.
הנפקת אג"ח מדינה דיגיטלית
משרד האוצר בשיתוף פעולה עם הבורסה לניירות ערך, הקימו צוות משותף שיבחן את ההיתכנות להנפקת אג"ח מדינה עם טכנולוגיית בלוקצ'יין.
מדינת ישראל מעוניינת לשלב את הטכנולוגיה החדשנית הזו בעת גיוסי החוב שהיא מבצעת מפעם לפעם. הרעיון הוא שטכנולוגייה זו אמורה להקטין את ההוצאות על ניהול ההנפקה, לשפר את תהליך הפנייה למשקיעים וליצר פלטפורמה של בורסה ייעודית לנושא.
אלה הם ניסיונות ראשונים של מוסדות פיננסים וותיקים במה שנראה לרבים כטכנולוגיית העתיד. אחרי שהניסיון יצלח מדינת ישראל תוכל להציע שימוש בפלטפורמה לעוד ועוד מדינות וגופים שינפיקו דרכה.
תוכלו לקרוא על כך בדיווח לעיתונות (19.10.2022) על ידי הבורסה לניירות ערך.
האם הקריפטו יראה לנו את הדרך
אם יש משהו שאנו יודעים כיועצי השקעות, הוא לעולם לא לנסות ולהתנבא. לא על מחירי ניירות ערך בעתיד ולא על תהליכים טכנולוגיים המשפיעים על הכלכלה.
כבר תקופה ארוכה, היה ברור שגם המוסדות הוותיקים והמדינות השונות יעשו שימוש ביתרונות של הטכנולוגיה המשמשת למסחר במטבעות הקריפטו.
המוסדות הפיננסים הישראלים הם ממובילי המהפכה הדיגיטלית שמאפשרת לנו חיבור מכל מקום לחשבון הבנק ולתיק ההשקעות.
לא מפתיע אותנו שדווקא משרד האוצר הישראלי הכריז על ניסוי זה.
משרד האוצר הישראלי הציג לעולם מערכות מידע חדשניות המיועדות לשימוש הציבור כולל המסלקה פנסיונית, הר הכסף והר הביטוח.
אז יהיה מעניין לראות מה יקרה בעקבות ניסוי זה והאם מצפה לנו בקרוב מסחר על כלל ניירות הערך בתשתית מבוזרת?
נצטרך להמתין עוד קצת ואנחנו מבטיחים לספר לכם על כך.
רוצים להשאר מעודכנים, הרשמו לניוזלטר, עקבו אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם.
